|
||||
|
||||
הנה פסק הדין הקצר: מהעתירה עולה שאינה עוסקת בסמכות הממשלה לגבי שחרור האסירים - היא אינה מוסמכת לעשות כן, אלא אלופי הפיקוד. העותרים טענו שהממשלה איננה מוסמכת להתחייב לשחרר אסירים כלפי גורמים זרים, וכן שאיננה מוסמכת למסור לעיון אלופי הפיקודים רשימת אסירים אותה היא מבקשת לשחרר; השופטים קבעו שאת זאת מוסמכת הממשלה לעשות, על פי סעיף 32 לחוק יסוד הממשלה: "הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת. ". זאת ועוד, התחייבות הממשלה אינה מגבילה את שיקול דעתם של אלופי הפיקודים, מכיוון ש"חזקה על הגורמים המוסמכים (נשיא המדינה ומפקדי האזורים יהודה ושומרון ועזה) כי יפעילו את סמכותם כדין". למיטב הבנתי, מסתבר מכאן שאלוף הפיקוד רשאי - ואפילו חייב - לסרב לבקשת הממשלה, אם לדעתו ראוי לעשות כן. אולי יפתיעו אותנו נווה והראל? |
|
||||
|
||||
מעולם לא חלקתי על כך שהשופטים יודעים לצייר מטרה יפה סביב החץ. אשר לחץ עצמו, דבריו של "חשין" בדיון שאותם הבאתי לפיהם הכוונה לשחרור אסירים תפחית את מעשי הרצח, וכבר ישנם סימנים לכך, מדברים בעד עצמם. מדוע מצא לנכון להעיר את הערתו ? הרי אין כל קשר בין פסק הדין שפורסם אחר כך ובין הדברים האלה. אגב, בידיעה שבה פורסמו דבריו של השופט הובאו גם דברי פרשנות שהם בעצם מובנים מעליהם, לפיהם הדברים האלה רומזים בברור על הכוון אליו הולך בית המשפט. וזה לב העניין. מניעי ההחלטה גופה בכלל לא כתובים בפסק הדין, והמניעים האלה מורכבים בדיוק מהנימוקים אותם מביא האזרח הפשוט בהביעו את דעתו בעניין כזה שנמצא בויכוח ציבורי. |
|
||||
|
||||
אני חושש שתגובתי הטעתה אותך, מפני שהציגה סקירה חלקית של העתירה ופסק הדין. שתי טענות היו לעותרים: האחת עניינה סמכות הממשלה, ואליה התייחסתי בתגובתי. השנייה עניינה בסבירות ההחלטה. העותרים טוענים ששחרור המחבלים עלול להגביר שפך דם, וכנגדם טוענת הממשלה שהשחרור עשוי להביא לרגיעה. במסגרת הדיון בטענה הזו, אולי יש מקום להערתו של חשין. |
|
||||
|
||||
בסדר. אם כך אני ממקד את טענתי אך ורק בטענה השנייה של העותרים. איך קובעים אם מדובר בהחלטה "סבירה", כלומר אם באמת לא ברור מאליו שעל רקע אירועים קודמים שבהם שוחררו רוצחים ואחרי שחרוררם המשיכו לרצוח, שחרור רוצחים גם במקרה זה יביא לשפך דם ? השיפוט הזה הוא שיפוט שכל אדם עושה לעצמו, ובעצם קשור מאד בהשקפות הפולטיות. וחשין, בהערתו, אמר יותר מכך ש"זה סביר". הוא בעצם אמר ששרון *צודק* בהחלטתו. |
|
||||
|
||||
"ידיעות אחרונות" טוען שהאלוף נווה התנגד לשחרור האסירים האחרון, אך יעלון כפה זאת עליו. דובר צה"ל מכחיש. אם הסיפור נכון, הרי שטעה בג"ץ כשהניח כי "חזקה על הגורמים המוסמכים כי יפעילו את סמכותם כדין". |
|
||||
|
||||
למה בג"ץ טעה? יעלון לא פעל כדין בעניין זה? |
|
||||
|
||||
אם הכתוב בעיתון נכון, אזי נווה לא פעל כדין כשנכנע ללחץ של יעלון. |
|
||||
|
||||
זה ממש לא ניכר מהקישור שנתת. |
|
||||
|
||||
מדוע לא? על פי הקישור, נווה סבר שאין לשחרר את האסירים, אך עשה זאת בעקבות לחצו של יעלון. כניעה זו אינה מתיישבת עם האמון שנתנו בו שופטי בג"ץ, אשר סמכו על שיקול דעתו העצמאי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |