|
||||
|
||||
האם לאבחנה זו בין - "כאב" לבין - "סבל", ישנן, לטעמך, גם השלכות מעשיות? בהינתן, נניח, שאופן גידול האווזים לצורך שיווק כבד אווז משובח, כרוך בגרימת כאב - כאב במובנו הפיזיולוגי נטו, וכך יום-יום, פחות או יותר לאורך כל חיי האווז, עד הפנייתו לייעודו הגסטרונומי הסופי - האם אין גרימת כאב זו מעוררת בעיה מוסרית, לדעתך, וזאת בהיות האווז כואב בלבד ונטול היכולת - "לסבול" - סבל על מאפייניו, כפי שתיארת אותם? |
|
||||
|
||||
יש ויש. אני בעד הפחתת הכאב במידת האפשר ולא היית קונה בע''ח שעבר עינויים כדי להיות בעל כבד גדול או בשר רך. לעומת זאת אני הרבה פחות בטוח שתרנגולות ''סובלות'' בכלוביהן הצרים, וכשאני לא מוצא ביצי חופש בסופר, אין לי יותר מדי נקיפות מצפון כשאני קונה ביצים רגילות. אני לא מתנגד להריגת בע''ח לאכילה מאחר ואינני חושב שיש להם ''תודעת מוות'', אבל אני בעד לעשות את זה במינימום הכאב האפשרי, ואם אפשר היה לקנות בשר של פרות שלא נשחטו אלא הומתו בצורה ''הומנית'' יותר (אני ער לאירוניה הכפולה), הייתי עושה זאת. אגב, מאחר ואין לי שום בטחון בעניין ה''סבל'', במקומות בהם זה אפשרי אני בעד לתת לבע''ח ליהנות מהספק גם בעניין הזה. |
|
||||
|
||||
ליהנות מהספק? בשביל ליהנות צריך תודעת סבל, לא? |
|
||||
|
||||
בדיוק. אני נותן להן ליהנות מהספק שהן מסוגלות ליהנות מהספק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |