בתשובה להמסביר לצרכן, 14/02/05 20:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבדל מהותי יש רק בין חיים למוות. כל השאר הם רק עניינים כמותיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וגם על זה יש דעות לכאן ולכאן דיון 921. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם לא מהותי. אולי ההבדל בין גוף ונפש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ההבדל בין ''מהותי'' ל''כמותי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, התפלספנו קצת. אבל יש לך דקה להסביר מה נראה לך ההבדל המהותי בין עזיבת הארץ ובין עזיבת המשפחה? (לאור מה שאמרתי בתגובה 281570) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 281570 לא שכנעה אותי, מהסיבות שהבאתי ב תגובה 281468 . לא משנה כמה קל או קשה לעזוב תאגיד או אישה, הפעולות האלה ניתנות לביצוע עפ"י החלטת העוזב הפוטנציאלי בלבד, בלי שעליו למצוא תחליף למה שנעזב. ויתור על אזרחות מותנה בהסכמת צד שלישי להעניק לך אזרחות חלופית, או שמעמדך כאדם חופשי נפגע באופן חמור ביותר. הפיכתו של מאן דהו ל"עובד זר" במדינה אחרת כפתרון לקונפליקט עם החברה אליה הוא משתייך היא לא אופציה סבירה בעיני, ומכל מקום היא אינה בת השוואה לשינוי המעמד העסקי או המשפחתי. "כמותי" או "מהותי" זאת שאלה לא מעניינת בעיני, ההבדל מספיק ברור לי בלי שיש צורך לקטלג אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ההבדל קיים וגם ברור והקיטלוג מיותר (מהותית). אבל לי נראה שאפשר לעזוב את המדינה אלא שהמחיר של זה, ברוב המיקרים, נראה לנו גבוהה מלעזוב בן-זוג. זה רק אומר שכשאתה שוקל אם לעזוב או לא אתה תשקול את המחיר לעומת התועלת (אי ההתפשרות). זה רק עניין של מחיר והוא סוביקטיבי. אגב, בגלל שזה נחשב קל וזניח, אחוז הגירושים בחברה המערבית עולה מאוד בשנים האחרונות (''היא לא מגהצת יפה - אני מתגרש''). בעיני עזיבה של מדינה קלה יותר מעזיבה של משפחה - אבל גם זה סוביקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן מאד שאפרויות ההגירה הפתוחות עבורך מאפשרות את המעבר בלי קשיים רבים מדי. לא זה המצב לחלקים רחבים באוכלוסיה, עבורם ''לך לך מארצך וממולדתך'' אינו מסתיים ב''אל הארץ אשר אראך'' אלא ב''לכל הרוחות''. האמת היא שלטעמי האישי אפילו בלי העניין הזה, הגירה היא פעולה דרסטית הרבה יותר מגירושין או שינוי מקום העבודה שכן כרוך בה שינוי של כל הסביבה החברתית והתרבותית. אם אני לא מתבלבל, גם אתה כתבת משהו דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה צודק. אין ספק שמעבר בין מדינות קשה יותר ממעבר בין עבודות, עבור הרוב המוחלט של האוכלוסיה (זה נכון בכללי וזה אפילו נכון ברמה הטריוויאלית - ברוב המקרים מעבר בין מדינות כולל בתוכו מעבר בין עבודות). ב. אם המעבר בין מדינות נראה קל עבור המסביר משום שאפשרויות ההגירה עבורו פתוחות, אולי לנו1 המעבר בין עבודות נראה קל יחסית (שלא בצדק) מסיבות דומות. אני חושב שאפשר לנסח את המשפט שלך מחדש ולכתוב: לא זה המצב לחלקים רחבים באוכלוסיה, עבורם "לך לך מעבודתך" אינו מסתיים ב"אל העבודה אשר אראך" אלא ב"לכל הרוחות" (ביחוד כשמתחשבים במצב המשק הישראלי). ______ 1 הקולקטיב האיילי - והרשו לי להניח הנחות לגבי האוכלוסיה שקוראת וכותבת באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים גם אתך וגם עם אביב שבד"כ הגירה קשה יותר מגירושים. ונכון שגם עם העובדה שהיה לי מקצוע מבוקש וגמגמתי קצת אנגלית, השינוי התרבותי והחברתי היה לי קשה מאוד. לגבי עצמי (כאנקדוטה) אני אומר שבגיל מסויים ואחרי נישואים ממושכים וחיי משפחה עם ילדים, גירושים (המכונים לפעמים "פרוק המשפחה") ניראים לי פי 1000 יותר קשים מעזיבת העבודה או הגירה - גם אילולי היו לי היתרונות שהיו. אבל זה אישי. לסיכום, נראה לי שדרוג הקושי הוא סוביקטיבי וכל שלושת הנטישות - עבודה, משפחה, מדינה - וגם שינוי מין, הן בד"כ קשות מאוד. אדם יעשה אותן רק עם ההתפשרות עם הקיים איננו אפשרי בעיניו. למשל, למרות מה שאמרתי על פרוק המשפחה, אם אישתי תחזור בתשובה ותהפוך לחרדית, נראה לי שהאלץ להשלים עם הקושי של פרוק המשפחה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |