|
אתרע מזלו של הכותב והוא, החילוני שוחר הדמוקרטיה, נמצא בסירה אחת עם דתיים שונאי דמוקרטיה. הם טוענים שצו אלוהי (שלמות הארץ) עליון על העקרון של הכרעה דמוקרטית, ואילו הוא טוען שהעקרון הדמוקרטי עליון על הצו האלוהי.
כולנו רואים שיש במחנהו קיצונים קולניים שמזלזלים לא רק בנבחרי העם, אלא גם בהליך הדמוקרטי כולו. מדוע איננו רואים פעילות נמרצת של המחנה הלאומי-דמוקרטי כנגד קנאי מדינת ההלכה?
מאז נפילת ברית המועצות, אין יותר בעולם המערבי מפלגות שמאל טוטליטריות. השאיפה לדיקטטורה נאורה ("שליט חזק") נשארה נחלת הימין, במסווה של לאומנות או דת. האם לא הגיעה העת להקיא מהמחנה הלאומי את השרידים האנכרוניסטיים של הכמיהה לשלטון אוליגרכי?
|
|