בתשובה ליהונתן אורן, 11/02/05 17:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
...שההצדקה ל"אדם אחד - קול אחד" קשורה לערכם של האנשים? ההנחה שיש בכלל סקאלה כזאת שאפשר למדוד עליה אנשים נראית לי תמוהה, ובכל מקרה הרבה יותר קשורה לגזענות מאשר המחשבה שתכונות אופי הן מולדות. הרעיון בדמוקרטיה הוא שכולם ישתתפו בניהול המדינה כי המדינה היא של כולם. זו שאלה של זהות: צרפת = הצרפתים, בלי קשר למי חכם יותר או מעודן יותר או משהו אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תפיסת הבעלות (או האמנה) היא באמת תפיסה שלא חשבתי עליה כאן, אבל אני לא בטוח שהיא פותרת את הבעיה. אפשר בהחלט לחשוב שאדם שתורם יותר צריך לקבל יותר זכויות. אי-שוויון בזכויות היה מקובל במשך רוב ההיסטוריה. אם אנחנו לא מניחים איזה שוויון אנושי בסיסי מראש 1, שיצדיק את השוויון הפוליטי, אני לא מאמין שנוכל להצדיק את ההנחות הליברליות. 1 בדומה להצעה של אייל מולד(ר). אני רק לא מסכים איתו שאפשר פשוט להניח את השוויון בלי להצדיק אותו. לטעמי, זאת בעיה של הגות מוסרית ולא בעיה של הגות פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח זכות לא היה קיים במובנו הנוכחי במשך רוב ההיסטוריה. מה זאת הזכות הזאת? מי מעניק אותה ולפי איזה קריטריון? מנין ההנחה שזכות קשורה לתרומה של בן-אדם לחברה, ואיך ניתן למדוד את התרומה הזאת? הרי גם בדמוקרטיות של ימינו ישנן קבוצות מועדפות, ו"תרומה לחברה" ואפילו תשלום מסים נתפס לפעמים אצל שכבות מסויימות ככניעה לשכבות אחרות. בכל מקרה, הייתי שמח אם תפרש לי את הנחת הקשר בין הזכות להצביע ושוויון זכויות באופן כללי לבין תרומה מעשית לחברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מי שתורם יותר לכלל מגיע לו יותר'' הוא משפט לא בלתי-סביר. בכל מקרה, אני לא כל כך מעוניין לעסוק בזה. השאלה שמעסיקה אותי היא האם אפשר להצדיק ליברליזם תחת ההנחות של המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מהי ההצדקה המקורית של ליברליזם? איפה הסתירה בינה לבין ההנחה שבין המטען הגנטי של אדם ובין תכונות אופיו יש קורלציה חזקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ששני הזרמים המרכזיים של ליברליזם "קלאסי" גזרו את מושג הזכויות השוות או מאלוהים (לוק) או מתועלתנות (מיל). ליברליזם מודרני, כמו רולס, משתמש ב*אמונת-יסוד* של האזרחים בשוויון בין בני-האדם כבסיס לתורה ליברלית (ז"א, התורה שלו אינה כוללת טענות מטאפיסיות). יש כמובן עוד הצדקות לשוויון כמו ג'פרסון, ברלין, רז או שקלאר. לדעתי, ההשפעה ההיסטורית שלהם היא זניחה. אני חושב שקל להראות שתועלתנות יכולה להצדיק אי-שוויון במידה ויש לנו יכולת מדידה של תכונות. אבל חשוב יותר, אני חושב שרולס צודק ובחברות ליברליות יש אמונה כללית בשוויון בין בני-אדם. זאת לא אמונה מוצדקת אמפירית או פילוסופית, אלא אמונה שנוצרה באופן היסטורי. לדעתי, אם יתקבלו ההנחות לפיהן אפשר למדוד תכונות אנושיות באופן מדעי, אפשר להראות שרוב התכונות תלויות בגנטיקה ואפשר להראות הבדלים בין קבוצות אנושיות בפרמטרים חשובים, זה יהרוס את האמונה הכללית בשוויון. אני לא יכול להוכיח את ההנחה הזאת שלי. אין דרך לעשות זאת - היא הנחה סוציולוגית או היסטורית על הדרך שבה אנשים וחברות אנושיות מגיבים לשינויים. אבל זאת נשמעת לי הנחה סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל באיזה שוויון מדובר? אם תגדיר לי את תכונת האינטליגנציה, ותמצא מבחן שבודק אובייקטיבית את האינטליגנציה של אנשים, אז תוכל להגיד שאיש א' אינטליגנטי יותר מאיש אחר. אם תגדיר יופי, ותמצא קריטריון שמודד אובייקטיבית את היופי של אנשים, תוכל להגיד אם שני אנשים הם שווים מבחינת היופי שלהם. אבל גם אם נניח שהתכונות שהגדרת הן מדידות בצורה אובייקטיבית, וגם אם נניח שהתכונות האלה יש להן השלכה מעבר להגדרה שהגדרת להן בעצמך, אני עדיין לא מבין מה זה שוויון בין בני-אדם באופן כללי. האם זה אומר שסך כל התכונות שווה? מהן *כל* התכונות? הרי אני יכול להגדיר אינסוף תכונות. בקיצור, אני חושד שהמושג "שוויון בין בני אדם" הוא חסר משמעות במובן הרלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק ככל שמדובר בטענה לוגית. אבל אני חושב שלא מדובר בטענה כזאת, אלא בהנחה כללית של ''טבע-האדם זהה ולכן צריכות להיות לו זכויות שוות''. הנחה שהיא תוצר היסטורי של תקופת הנאורות. ההנחה הייתה שגם אם לבני-תרבויות אחרות יש תכונות שונות משלנו, השוני הזה הוא תוצר של הבדלים סביבתיים, שהם פחות עקרוניים לאיזו ישות מטאפיסית של ''אדם'' (ובכל מקרה, יטשטשו עם הזמן). ככל שמתרחקים מההנחה הזאת לכיוון שינויים מולדים בטבע האדם, הערך של שוויון וההצדקה שלו נעשים פחות ברורים. אני לא חושב שצריך להצדיק ''למה לא שוויון''. הנורמה של ''שוויון'' היא היוצאת-דופן בהיסטוריה, בעייתית פילוסופית, ונראה שבני-אדם ישמחו להיפטר ממנה בהזדמנות הראשונה שהם יוכלו להתעלל בעובד זר או להסביר מדוע אסור לתת מדינה לפלשתינאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשפעה שלו אכן זניחה למדי מבחינה היסטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, נו. סוג ההצדקה של ג'פרסון לליברליזם (אחד הוריאנטים של ליברליזם של מימוש עצמי) ולא שאר פועליו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |