|
||||
|
||||
1. "מנגנון המאפשר בחירה" קיים בכל אחד מאיתנו, כפי שאני טורח לשוב ולהגיד פעם אחר פעם. אני פחות בטוח אם "מנגנון לבחירה אקראית" של האלקטרון הוא מושג מועיל, אני חושב שעדיף לנסח את זה קצת אחרת. בחירה חופשית אין לא לזה ולא לזה, כפי שניסיתי לטעון במאמר. 2. יש המון דברים שאני לא מבין. הנה, הודיתי בפה מלא. זה לא אומר שאני שואב מהאמירה הזאת איזה פטור גורף לא לנסות להבין אותם דברים ש(אולי) אני כן מסוגל להבין. 3. גם בזאת אני מודה: סיבת קיומם של חוקים בכלל אינה ברורה לי, וגם הבטחון היחסי שיש לי בכך שהשמש תזרח מחר, כלומר שהחוקים קבועים בזמן, אינו ניתן להוכחה1. אני מניח שאתה משוחרר מכל הבעיות האלה, הרי יש בידך הפתרון האולטימטיבי לכל קושיה: זהו רצון השי"ת, וקיומו שלו מובטח לנו מהתנ"ך והתושבע"פ, וחסל. מי שנוח לו עם מצב העניינים הזה, שיהיה בריא, את דעתי שלי על תפיסת העולם הזאת אין טעם להביע שוב. מכל מקום, הסר דאגה מליבך: היה סמוך ובטוח שאם היה לי מה לתרום לאנושות בתחומי הפיזיקה לא הייתי משחת את זמני בדיאלוגים באייל. 4. ראשית, כבר היום המחשבים מספיק מתוחכמים לעשות כל מה שמחשב מסוגל לעשות. שנית, לא צריך שהם יהיו מתוחכמים מספיק כדי לעשות *כל* מה שבני אדם מסוגלים לעשות בכדי לגרום לאבטלה המונית. מספיק שהם יעשו *חלק* ממה שבני האדם עושים, ויעשו זאת זול יותר (ואולי לא. כבר הודיתי שהחששות שלי לא ממש מבוססים). להיתלות באילנות גדולים זה תמיד טוב (מכל מקום, טוב יותר מאשר להיתלות בכיכר העיר) אבל לקבל כל מה שהם אמרו רק בגלל שהם היו "אילנות גדולים" זאת שגיאה גדולה בפני עצמה, כפי שחלק מהאילנות הגדולים עצמם היו אומרים לך. אריסטו לא היה סירה קוצנית, אתה יודע, ואפילו הרמב"ם היה יכול להתחרות באקליפטוס מגודל בינוני לפי מה שמספרים לי, ובכל זאת הם היו מוגבלים למה שהסביבה המדעית/תרבותית שלהם סיפקה להם, ולפיכך לא מעט "אמיתות" שקריות יצאו מפיותיהם. לפחות את הקוסמולוגיה הרמב"מית אתה בטח מכיר טוב ממני, ויודע שהיא פשוט שטויות במיץ. האילן הגבוה ליבוביץ' היה דואליסט פאר-אקסלאנס, ומכאן אתה יכול להבין שאני לא מסכים איתו לפחות בעניין זה. האם עלי להרכין את ראשי בפניו ולשנות את דעתי מפני שהוא היה אילן גבוה ממני, או שעלי לחפש אילנות גבוהים לא פחות שחלקו עליו, או שפשוט נניח בצד את הבוטניקה וננסה להתרכז בנושא? אם יש לך משהו להגיד לגופם של הטיעונים במאמר, אשמח לשמוע. הטענה הכללית שאני עלול לשחת את נפש הנוער או למוטט את אושיות המוסר היודו-נוצרי גורמת לי רק חיוך משתאה, לפחות עד השלב בו מישהו יצפה ממני ללגום בשמחה את כוס הרעל. ______________ 1- אילן גדול בשם יום דיבר על זה בזמנו. |
|
||||
|
||||
3. "סיבת קיומם של חוקים" - האם אמנם חוקים "קיימים"? |
|
||||
|
||||
אני פילוסוף קטן מאד (אם עוד שמת לב :-), וברמת החשיבה שלי התשובה היא "כן, קיימים חוקי טבע שהעולם מתנהג לפיהם". |
|
||||
|
||||
פאגאט. אני עוד יותר קטן. אולי - קיימים חוקי טבע כאלה כך שהעולם אותו אנחנו תופסים באמצעותם מתנהג לפיהם? |
|
||||
|
||||
אולי. אני נוטה לנחש שאנחנו תופסים את העולם פחות-או-יותר כפי שהוא באמת (ברור שפילוסוף אמיתי לא היה מוציא משפט כזה תחת ידיו, ואני לא אתפלא אם מישהו יפליא בי את מילותיו בקשר לאמירה הזאת) מסיבות אבולוציוניות, אבל אין לי שום מושג אם אין מערכות-על שאותן שכלנו הפעוט בכלל לא מסוגל להבין. מכל מקום, החוקיות ש*כן* גילינו נראית לי "אובייקטיבית" ולא כיציר דמיוננו. מה המשקל של כל ה"נוטה לנחש" וה"נראה לי"? לא רב מדי, כנראה, אבל מתאים *לי*. |
|
||||
|
||||
רעיון שלקחתי ממקום אחר. כמו הציורים שצריך לחבר את הנקודות ולגלות בסוף ציור של דובי חמוד. אנחנו רואים נקודות נקודות - ''מידע גולמי'' - ומחברים אותן אחת לאחת. ההבדל הוא שהנקודות לא ממוספרות והציור שמתגלה איננו דבר מה מוכר מראש (אפריורי). כך אנחנו בונים לאט לאט עולם של דימויים, ותוך כדי כך הדימויים מקבלים תוקף אליו אנחנו מתחייבים. אז הציור מקבל ממשות מציאותית (אונטולוגית) וממנו נבנים דברים נוספים. |
|
||||
|
||||
עכשיו איני מבין כלום. אתה מודה שיש המון דברים שאינך יכול להסביר, אולם מתעקש שאין לאדם בחירה חופשית (סליחה שבעברית שלי בחירה היא בחירה חופשית) כי אינך מכיר מנגנון כזה. גם את הקטע על האלקטרון לא הבנתי. האלקטרונים הינם זהים, עד כמה שידוע לנו, כך שלא מדובר על מנגנון חיצוני. אם כן, צריך להיות בהם מנגנון פנימי, מנגנון שהסיבה היחידה שאנו יכולים להניח שהיא קיימת היא בגלל שאנו רואים שהתוצאות שלה קיימות. מה ההבדל בין זה לבין מנגנון הבחירה (החופשית) אותו אינך רואה ואינך מבין אולם אתה רואה היטב את תוצאותיה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין מה שאיני יכול להסביר לבין מה שנראה - עד שיוסבר לי אחרת - כביטוי חסר תוכן. אינני יודע להסביר, למשל, המון דברים שקשורים לתודעה ולאופן פעולת המוח, אבל אני מסוגל לפחות להבין על מה מדובר. ביקשתי שמישהו יסביר לי על מה מדובר כשאומרים "בחירה חופשית", ועד כה לא התרשמתי שמישהו הרים את הכפפה, למרות שייתכן שהסבר כזה קיים ואולי אפילו ניתן לי באחת התגובות אלא שהחמצתי אותו מחמת מוגבלות ההבנה שלי. אני לא מתעקש על כלום, מכל מקום לא יותר ממה שאתה מתעקש להאחז בטענה "יש לי בחירה חופשית כי כך אני מרגיש". אוף, שוב אני חוזר על מה שכבר אמרתי יותר מפעם אחת. ההנחה שקיים "מנגנון" בתוך האלקטרון היא הנחה של קיום משתנים סמויים, אלא שידוע שלפחות משתנים לוקליים אינם קיימים (ראה מאמריו של ירדן על בעיית המדידה). אם מדובר על משתנים גלובליים, הרי אין טעם לייחס אותם לאלקטרון אלא למשהו גלובלי, כמו "השדה" או "המרחב" או השד-יודע-מה. מכל מקום, הבעיות הקשות שיש באינטרפרטציה סבירה (לטעמי) של תורת הקוואנטים לא אומרות שאם זה המצב הרי אפשר להגיד על כל דבר בעולם שהוא קיים גם אם אנחנו לא מסוגלים לתת לו שום משמעות. בקיצור, או שתסביר לי איך בוחרים משהו באופן חופשי (בעצם מספיק שתסביר לעצמך), או שתסכים איתי שבחירה חופשית היא באותו מעמד כמו "היש איננו והאין ישנו, ואם כן למה לא?" |
|
||||
|
||||
מה חסר תוכן בזה שלאדם יש מנגנון שמאפשר לו לחשוב ולהוציא את תוצאות מחשבתו מהכוח אל הפועל? אנו יודעים שבשינוי התודעה אנו מסוגלים להשפיע על העולם הפיסי. מדוע אם כאן לא יהיה מנגנון בחירה בתודעה שישפיע על העולם הפיסי? |
|
||||
|
||||
אני לא כופר ביכולת החשיבה של האדם, ואני לא כופר בהשפעת החשיבה על הפעולות. קראת את המאמר? |
|
||||
|
||||
המאמר שלך יותר ארוך מהתגובה שלי. לא טענתי שאתה כופר במי מהם. טענתי שאותו מנגנון יכול להכיל בו אפשרות קצת יותר מסובכת. |
|
||||
|
||||
אולי. אשמח אם מישהו יסביר לי על האפשרות היותר מסובכת הזאת (אני קורא כעת ספר שאמור לעשות בדיוק את זה. אם יהיו לי תובנות מעניינות, אני אשתף אתכם בהן, אלא שזה לא יקרה במהרה כי נטלתי פסק זמן לטובת כתבי קישון). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |