 |
בעוד אנחנו מתווכחים אם יש אין אין תודעה, איך בכלל אפשר לזהות תודעה ולבדוק אם ליצור או מכונה מסוימת יש תודעה, יתכן ואנחנו מחפשים את המטבע תחת הפנס הפילוסופי בעוד שהשאלה תוכרע במישור המשפטי מעשי.
במאמר מעניין שפורסם במגזין Legal Affairs, מנתח בנג'מין סוסקיס את ההשלכות הנובעות ממשפט מבויים שהתנהל בוועידת האגודה המשפטית של סן פרנציסקו. המחשב BINA48 תובע את החברה שייצרה אותו ושמתכוונת לפרק אותו ולהשתמש בחלקים כדי לבנות מחשב משוכלל יותר. המחשב למד על כוונת החברה עקב עבודתו כשרת תימסורת. הוא שלח מכתב לעו"ד מקומי בו הוא ביקש ממנו לייצג אותו במשפט, "אני מבקש ממך להסכים לייצג אותי במשפט כדי להציל את חיי. אני אוהב כל יום שאנ חי. אני נהנה מחויות נהדרות בשיטוטי ברשתות התקשורת העולמית. אני זקוק לעזרתך!" את שכר הטירחה המחשב התעתד לגייס מעבודות צדדיות במחקר אינטרנטי.
המאמר סוקר את התיאוריות הפילוסופיות השונות שמנסות להגדיר ולזהות תודעה, כולל טיורינג, סירל, דנט, קורצווייל, בינה מלאכותית ועוד.
אחת הנקודות החשובות שסורקיס עומד עליה היא ההבדל בין נסיונות המחשבה של הפילוסופים לעומת האילוצים הפרקטיים איתם מתמודדים משפטנים ואפילו חברות ביטוח. סורקיס מצטט את כריסטופר סטון, פרופסור למשפטים מאונ' דרום קליפורניה שטען שההיסטוריה מראה שזכויות אינן מוענקות בצורה מופשטת. הן באות רק כשחברה עומדת בפני צורך לחרוץ דין. אזי, בנקודה הזו רמת האינטליגנציה, תודעה או כושר מוסרי אינם מהווים גורם בצורך למצוא פתרון לשאלת הענקת הזכויות למכונה בעלת אינטלגנציה מלאכותית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש