בתשובה לדובי קננגיסר, 12/02/05 13:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא. הגדרה כזאת לא חופפת את המושג "נטייה לאלימות". סתם דוגמאות: מאפיונרים, שכבר מבינים אותם בלי שיאיימו. גנרלים בצבא, שמבצעים אלימות נוראית מתוך משרד ממוזג ללא איומים וללא מגע עם כאב. אנשי עסקים כוחניים, שיכולים להפעיל אלימות מכוונת הרבה יותר מבריון-רחוב. אבות משפחה, שיכולים להפעיל טרור על משפחתם גם ללא אלימות פיזית, רק תוך שימוש בפחד וכדומה. מתי זאת אלימות, ומתי "חינוך", "הגנה על המולדת", "כלים לגיטימיים במשחק השוק"? לדעתי, רק ההקשר התרבותי יכול לספק תשובה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא ד' אינה רלוונטית. שימוש בפחד הוא סוג של אלימות גם לפי ההגדרות שלי (איום). גם דוגמא א' נופלת תחת אותה רובריקה. מצריך קצת יותר הבנה של הניואנסים הלשוניים, אבל לא הרבה יותר. דוגמא ג' אינה רלוונטית, משום שאין זו אלימות כלל. לכל היותר, חוסר אמפטיה. דוגמא ב' היא פשוט חסרת משמעות לנושא הנידון, ואין לי מושג אפילו למה הבאת אותה. זה כמו לטעון שמי שאוכל בשר גורם בעקיפין לאלימות ואפשר להכליל גם את זה בנטייה לאלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש חשוב לי להתווכח על הדוגמאות, כי אני חושב שהסוגייה היא אחרת: מה כוללת "נטייה לאלימות". למשל, אני חושב שנטיות אפשר לתעל בכל מיני דרכים, וכוחנות ביחסים בין-אישיים בהחלט נכללת או נוצרת מנטייה כזאת (משפחה, עסקים). אני מבין, מעמדתך כאן, שאתה חושב אחרת. אבל ברור שהעמדות השונות שלנו יביאו לתוצאות שונות במדידית התכונה, כך שאני לא רואה כיצד התקדמנו לעבר אובייקטיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעות שלך היא שאתה חושב, משום מה, שאני הגדרתי את המושג המקובל ''נטייה לאלימות'', כאשר למעשה אני אמרתי ''נבדוק את זה וזה, שאני אכנה אותם כאן 'נטייה לאלימות'''. אם אתה רוצה, אני יכול לכנות אותם גם ''בוצחילגקון'', אבל אז אני אהיה הרבה פחות ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שאני מנהל את הדיון של המפטי-דמפטי. תכונה היא מה שאתה מחליט לבחון כתכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהונתן, אתה איש מלומד. אני בטוח שאתה, כמוני, יודע היטב מה זה ''הגדרה אופרציונלית''. אתה יכול להמשיך לנסות להציג אותי כאילו אני איזה טמבל, אבל זה לא מוציא אותך מי יודע מה בינתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט לא מנסה להציג אותך כטמבל, ואין לי מושג מדוע אתה מקבל את הרושם הזה. בנוגע לאיך שזה מוציא אותי - נו טוב, אי אפשר למצוא חן בעיניי כולם. הגדרה אופרציונלית אומרת שמשמעות המושג המוגדר תהיה נרדפת לקבוצת הפעולות שקבענו לבחינתו. במילים אחרות, פעולת ההגדרה של המושג זהה להצבת קריטריוני-חלות, וקריטריונים אלו מורכבים מקבוצת פעולות-בחינה. התוצאות של פעולות אלו מהוות קריטריון לכך שהמונח חל על הנושא הנבדק. איך זה עוזר לנו כאן? אתה החלטת להגדיר מושג "נטייה לאלימות". אם אתה מתכוון למושג המקובל, אין בינינו הסכמה שקבוצת פעולות-הבחינה שהצעת מתאימה למשמעות המושג. אם "המצאת" תכונה לצורך העניין כך שיהיה ניתן לבחון אותה, מה בדיוק הרווחנו מכך? למה שתכונה "מומצאת" לצורך בדיקתה תעניין אותנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. הגדרה אופרציונלית היא קירוב של המושג התיאורטי, שאותו אי אפשר למדוד ישירות. לדוגמא? אם המושג שאנחנו רוצים לבדוק הוא "חשיפה לניקוטין", הגדרה אופרציונלית יכולה להיות "כמות הסיגריות שהנבדק מעשן ביום", למרות שהנבדק עשוי להחשף לניקוטין גם באמצעות עישון פאסיבי. הגדרה אופרציונלית כמעט אף פעם *לא* חופפת למושג עצמו, וזה בדיוק הסיבה שיש הגדרה אופרציונלית בנפרד מההגדרה התיאורטית. אתה מוזמן גם לחשוב על המושג "אי שיוויון" ועל הגדרה אופרציונלית אפשרית שלו כ"מדד ג'יני". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק זה עוזר לנו? אנחנו לא עוסקים כאן במושג תיאורטי, ואין בינינו הסכמה על משמעות המושג. בנוגע להגדרה האופרציונלית, אתה מוזמן להתווכח עם מי שהמציא אותה. הוא כותב (במשפט מפורסם מאוד בתולדות הפוזיטיביזם הלוגי): "מושג הוא סינונימי לקבוצת הפעולות המתאימה". תוכל למצוא את ההגדרה בעמ' 5 של Bridgman, The logic of modern physics (New York: The Macmillan Company, 1927). לא קראתי את המקור (כמובן). אני מכיר את ההגדרה מהמפל, שמקדיש לה מספר עמודים. אבל חיפשתי עכשיו איזכורים ברשת, ותוכל למצוא מספיק כאלה שיאששו את דבריי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לאחרונה ספרון שמחולק ע"י רבניות לנשים שעומדות להתחתן, ומספר בשבחי שמירת חיי אישות לפי היהדות. הספרון, כמנהגם של הדתיים, מצטט כל הזמן כל מיני דוקטורים ופרופסורים "מפורסמים" שמעולם לא שמעתי עליהם. נטייה מעניינת שלו היא לציין את השנה אך ורק כאשר הטקסט עליו מסתמך הספרון הוא ישן מאוד - שנות ה-20, למשל, הן מאוד חזקות אצל הכותבים שלו. אמנם בתפיסה הדתית ישן יותר זה טוב יותר1, אבל בתפיסה המדעית לא. זה שמישהו כתב משהו ב-1927 לא מחייב אותי, או את המדע כפי שהוא כיום. הרבה מושגים קיימים מזה מאות שנים, אבל המשמעות שלהם כיום אינה דומה כלל למשמעות שלהם אז. 1 ואפילו זה לא נכון תמיד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והספרון שקיבלת הוא הדפסה מחודשת של קונטרס שיצא בכתריאליבקה בסוף שנות העשרים, אין להתפלא על מראי המקום המיושנים קמעא. אני מקווה שהתרשמת כראוי מההוכחות המדעיות לחשיבותם הבריאותית של דיני נידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שמצאת לתקוף, שנת פרסום המאמר? מילא. סטינו הצידה. השאלה היא מה עוזרת לי ההגדרה שלך אם אנחנו לא מסכימים על משמעות המושג. אני חושב שאלימות יכולה להיות מתועלת בצורות שונות, להתנהגות שלא חופפת את ההתנהגויות שאתה בודק. איך נוכל לבצע כך השוואות בין אנשים, כשההגדרות שלנו כה שונות? שלא לדבר על השוואות בין תרבויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתביא לי מחקר שמוכיח מעל לכל ספק ששפעת נגרמת ע"י חשיפה לעצי סקויה אדומה, אני אפנה את תשומת ליבך לכך שהמחקר נכתב ב-1876, ומאז היו כמה התפתחויות במדע, והיו כמה גילויים חדשים. אותו הדבר פה (רק שפה השינוי הוא בהגדרות המקובלות, ולא בגילויים שנתגלו). זה כבר תלוי במה אנחנו מנסים לעשות עם המדד שלי. אם תראה לי שהמדד שלי חסר תועלת כשאנחנו מנסים לנבא X בעזרת נטייה לאלימות, ולעומת זאת המדד שלך נותן תוצאות טובות יותר, אז אני אקבל את המדד שלך כרלוונטי יותר לצורך העניין. בתחום מדע המדינה יש לפחות 5 הגדרות שונות למושג ה"יחסיות" של הבחירות (יש הרבה יותר, אבל יש 5 שידעתי בזמן זה או אחר להסביר). האם כולן פרט לאחת חסרות תועלת? לא. כל אחת מודדת את הנושא מכיוון אחר. יתכן שיש אחת שנותנת תוצאות טובות או שוות לכל אורך הלוח, ולכן הכי כדאי להשתמש בה, אבל גם יתכן שהשימוש בכל מדד צריך להתבסס על הפן של הנושא שאתה מבקש לחקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא עוזר לנו. אני יכול לנבא שלבנים יצליחו במבחני אינטליגנציה יותר משחורים. אז מה? הטענה כאן היא לגבי תכונות כלליות, כגון "לבנים הם אינטליגנטים משחורים". אם אתה לא *מזהה* הצלחה במבחן אינטליגנציה עם התכונה אינטליגנציה (הגדרה אופרטיבית כמו שתיארתי), לא מדדת את התכונה. ממילא, אתה לא יודע אם יש פער אמיתי בין הגזעים בתכונה הזאת או שזה הבדל בין-תרבותי (בכלל בלי להיכנס לשאלת מקור הפער). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא לא, לא לנבא את תוצאות המדד, אלא לנצל את המדד כדי לנבא דברים אחרים. אם אני יכול להראות לך שמדד הנטייה לאלימות שלי ינבא היטב את כושרו של אדם לשחק פוטבול אמריקאי, אז לפחות לצרכי ניבוי יכולת משחק פוטבול, המדד שלי עובד יופי. אבל נניח שאנחנו רוצים לנבא את סיכוייו של אדם להגיע לכלא, ואתה תראה לי שהמדד שלי לא מנבא שום דבר וחצי, ואילו המדד שלך - שבוחן, בין השאר, גם כמה פרחים הפרט קטף באכזריות במהלך ששת השבועות האחרונים - הוא מצליח לנבא ברמת דיוק של 75%, אזי אני אוריד בפניך את הכובע וארוץ לפרסם לפניך את תוצאות המחקר כדי לזכות בתהילה. זה הקטע במדדים - הם לא עומדים בפני עצמם. הם נועדו כדי להשוות אותם לדברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא מדובר כאן על לנצל את המדד כדי לנבא דברים אחרים (ברור שאפשר להשתמש בו לצרכים כאלה). מדובר על לנצל את המדד כדי להסיק על תכונה מהותנית. אל תשכח את הקונטקסט של המאמר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |