בתשובה להאייל האלמוני, 28/02/00 15:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפכת את "הארץ" ללא פחות מ- "הצופה" במידת חוסר האובייקטיביות שלו. אני דווקא מעדיף את "הארץ" לא בגלל הסיקור החדשותי הפנימי אלא יותר בגלל כתבות החוץ המרתקות וכתבות בנושאים שכלל אינם נמצאים בסדר היום: חידושים ומחקרים אחרונים בנושאי אסטרונומיה, פיזיקה גנטיקה, מוזיקה, בלשנות ושאר כתבות שבאמת מחדשות ומרחיבות אופקים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. "הארץ" מפרסם ד י ע ו ת בעמוד הראשון ולאורך כל העיתון. "הארץ" פשוט מניח שאם אתה קורא "הארץ" אתה "משלנו" (מה שזה לא אומר). ההשוואה ל"הצופה" היא, במובן הזה, בהחלט במקומה. 2. עוד נקודות למחשבה: האם כותבים כוכבים "של הארץ" כמו מאיר שלו, ב. מיכאל ודוד גרוסמן, שעברו לכתוב ב"ידיעות אחרונות" הפכו בשל החלטתם זו מסופרים מהמעלה הראשונה ל"כותבי זבל המיועד לקוראים מהמכנה המשותף הנמוך ביותר"? האם אלדד שייב, חיים חפר, ועמוס קינן (מ"ידיעות אחרונות") נופלים במשהו מראלי סער ועמירה שגב, כוכבות העמוד האדיטוריאלי של הארץ? האם מישהו מסוגל להתמודד עם השיעמום הבלתי נלאה הנושב ממאמריהם של אליהו סלפטר, אברהם טל וגדעון סאמט (עוד כוכבים מאותו סל תפוחים רקוב)? ועוד אחת קטנה לסיום: מדוע, לדעתכם, פרופ' אסא כשר, חתן פרס ישראל לפילוסופיה לשנת 2000 החליט להימנע מכתיבת מאמרים בעיתון "הארץ? 3.אה, ובעניין המדע: תשעה מתוך עשרה מאמרים על ענייני מדע שמופיעים ב"הארץ" מתורגמים מעיתונים אחרים בעולם. הוא אשר אמרנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סוף סוף הנסיון המקצועי שלי מיושם באייל - לפי מה שראיתי עד כה, תשעה מתוך עשרה מאמרים מדעיים שמתפרסמים בעיתונות הפופולרית הם לא יותר מאשר ההודעה לעיתונות בדיוק כפי שנשלחה מדובר המוסד האקדמי המדובר. זה לא תרגום מעיתונים אחרים - זה פשוט בדיוק מה שהם קיבלו מהמוסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חודש שלם בחיי קראתי הארץ. אחרי החודש הם הציעו לי לחדש את המינוי, וסירבתי בנימוס. הם שאלו, גם בנימוס, למה. הסיבה היא שאם הייתי נשאר מנוי להארץ לא הייתי קורא ספרים - העתון מביא שלל מאמרים מעניינים מדי יום ביומו, מוספים מרתקים, פשוט תענוג. גם לי הציקה המגמתיות בדיווחי הארץ (שאין ספק שגבוהה מזו שבשאר העיתונים היומיים), אבל הם פיצו על כך בדיווח נרחב ובמתן ידיעות רבות שלא הופיעו באף עיתון אחר. מה אכפת לי אם המאמרים המדעיים מתורגמים? הם שם. מה אכפת לי עם מוסף הספרים עוסק בספר מלפני שבועיים? לאף עיתון אחר אין מוסף ספרים. מה אכפת לי עם המתכון היומי לפעמים לא טעים? הוא היחיד הקיים. בקיצור, הארץ אינו מושלם, אבל המגוון והעושר שהוא מציע לא קיים בשום מקום אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני כזאת קוראת עיתונים גדולה, אבל אם כבר להגן על "הארץ" אז אפשר למצוא טיעונים רציניים. איזה מן טיעון זה שלא איכפת לך שזה מתורגם מעיתונים אחרים? כשאתה קונה עיתון אתה קונה שירותי תרגום מאנגלית או שאתה קונה דיווחים עובדתיים? אם מה שחשוב זה שהם שם, פשוט תקנה את המקור. נכון שלהארץ יש מוסף ספרים (שנחשב לרציני, אם כי לטעמי הוא התדרדר לאחרונה- הפעם האחרונה שמצאתי שם משהו שמעניין אותי היתה באמת מזמן), אבל לכל העיתונים האחרים יש מדור ביקורת ספרים עם מבקרים ממש לא פחות טובים (לדוגמא, מנחם פרי בידיעות) וגם ממש לא פחות מעמיקים אקדמית. ולהערתך על המתכון- בחיית זומזום (סליחה על השפה ההמונית ב"אייל")- עובדתית, גם בידיעות וגם במעריב יש מתכון שלוש פעמים בשבוע ומדורי אוכל מכובדים לא פחות משל "הארץ" במוספי השבת. סתם כדרך אגב, בידיעות יש מדור אוכל שמתחיל בציטוט שיר שקשור למסעדה או לאוכל אותו הוא מבקר (גיל חובב)- לא ב"הארץ". מה זה אם לא אינטלקטואליזם לשמו? ובכל זאת, נראה כי רוב מוחלט של קוראי האייל קוראים "הארץ" (דובי, הנה רעיון לסקר הבא). בתיכון, המורה שלי להיסטוריה היתה צועדת לבית הספר עם העיתון תחת בית שחיה, פותחת אותו לרווחה בחדר המורים ונושאת אותו עימה לכל אורך היום. אולי בעצם אנחנו קוראים הארץ באדיקות כה רבה בגלל תדמיתו האינטלקטואלית ולא בגלל מהותו האינטלקטואלית- לטס פייס איט, אם בכל תחום אקדמי יש לידיעות סגל יותר מוצלח, וידיעות לא מספק פחות חדשות, מה שנשאר להארץ להציע הוא פשוט תחושת ה"משלנו". סטודנטים אמידים שמאלניים שותי אספרסו ומגיני ציפורים. מה לנו עם העם המחפש סנסציות צבעוניות? נדידת הציפורים בגולן חשובה יותר. אבל אם כבר לקרוא עיתון אליטיסטי, למה לא פשוט לעבור לאייל? פה הכותבים הרבה יותר שמאלניים (זה לא אישי, יוסי), הרבה יותר אינטלקטואלים ולאחוז הרבה יותר גבוה מהם יש תואר מהטכניון (אם מחפשים דווקא מדע בעיתון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. זה כאב. לנסות להגן על כבודי האבוד, הרשי לי להציע את הטיעונים הבאים: 1) אני לא קורא הארץ כבר שנים. בהחלט יכול להיות שהיום הוא פחות טוב. אני מדבר על הארץ של לפני שנתיים. 2) אני לא מדבר על מוספי השבת - מוספי השבת של כל העיתונים מזעזעים, אבל 'תרבות מעריב' ו'מוסף השבת' של ידיעות שניהם טובים ומעניינים ממוסף סוף-השבוע של הארץ. אני מדבר על היומיום. 3) הארץ נעים יותר לקריאה - כמות הזבל בו נמוכה יותר. דהינו, בשביל להגיע למתכון אני לא צריך לדפדף דרך מוסף המעודד אנורקסיה, או לקרוא כתבה על היי-פייב, ובעיקר לא לראות כותרות נוטפות דם ופיקנטריה מגוחכת. רק הפורמט של הארץ (הגודל) עולה לי על העצבים. 4) כשאני קונה עיתון אני קונה דרך לעדכן את עצמי בקורה בעולם סביבי, ומבחינתי זה כולל גם ידיעות מדעיות, הרחבה על ספרים וכד'. לא, לא אכפת לי אם זה מתורגם, ואני לא מבין למה זה צריך להיות אכפת לי. זה נגיש ומגיע אלי מהר. זה אולי לא הוגן כלפי 'ידיעות' ו'מעריב', אבל מה ההבדל בין זה לבין לקיחת ידיעה מסוכנויות ידיעות? כאילו שלידיעות יש כתב שמכסה את הנעשה במלאזיה. 5) לא ביקורת הספרים בלבד היא מה שאני מחפש, אלא יותר ההעמקה. אף אחד לא התקרב למוסף 'ספרים' של הנדלזלץ בזמן שקראתי אותו - הבן-אדם מאוהב בספרים אהבה עזה ואמיתית (ראה ספרו המקסים 'ספר'), ורואים את זה במוסף, בבחירת הנושאים ובהיקף. עכשיו אני מקווה שאני לא נשמע כמו פוץ מנופח שקורא הארץ בשביל התדמית, אבל מוציא את עצמי משאר הדיון - אני לא קורא אף עיתון יומי כבר כשנתיים, ואין לי באמת זכות דיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, מוסף השבת של "ידיעות אחרונות" שונה בהרבה מהתנהגות העיתון במשך שאר השבוע למרות שלעתים כותביו מפרסמים מאמרים דיומא. לגבי שלושת האנשים שאותם הזכרת - שלושתם כבר לא כותבים. אחד הלך לעולמו לא עלינו, והשניים האחרים יבדל"א נבעטו החוצה זה לא מכבר. אכן, הכותבים במוסף השבת ובמיוחד אלו שנקנו מ"הארץ" ו"דבר" הם מצויינים. פרט לכך הארץ הוא בדרך-כלל עיתון יותר מעמיק. הוא מאמץ לעצמו לפעמים "פוזה אליטיסית" ומתגאה בה, אבל אם זה מה שגורם לו להמנע מכותרות מרוחות בצבע דם על פני כל העמוד הראשי - אני בעד. לגבי השאלה האם העובדה שתגלית מדעית חדשה מקבלת כותרת בעמוד הראשון - החלטה מערכתית או פוזה מרוצה מעצמה? אין לי מושג, אבל אני מאד מעריך אותם על זה. - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש כפי ש"הארץ" אינו כליל השלמות, כך גם ידיעות אינו הרשע בהתגלמותו. ברור שישנם כותבים מוכשרים גם בידיעות וגם במעריב, אבל העיתונים בכללותם עדיין נשארים נמוכים יותר, גם ברמה וגם בתוכן. ואם כבר התחלנו בתחרות של "למי יש יותר גדול", אז הרשה לי רק לציין את המוספים - קפטן אינטרנט, שהוא אחד מעיתוני הרשת הטובים ביותר שקיימים בכלל, ולא רק כנספח לעיתון; ספרים, שכבר הוזכר כאן, אך עדיין אני נהנה לקרוא אותו ולא שמתי לב לירידה ברמה; מוסף יום שישי, כולל מדריך הטלוויזיה שלו, ובעצם כל שאר המוספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "ידיעות", ששם לנו את עופרה חזה בעמוד הראשון, סיפק היום מוסף שלם, ערוך היטב ומעורר עניין על יומני אייכמן. ו"הארץ"? 500 מלים פושרות מאת תום שגב. מה לעשות, כשלמישהו יש יותר קטן, יש לו יותר קטן (שכל, אינטגריטי, כישרון ומקצועיות בעריכה). 2. אה, ועוד דבר בעניין עריכה מקצועית, והפעם בענייני מדע. הביטו נא בעמוד ב6 של עיתון "הארץ" היום. בצד שמאל למעלה, יש סיפור מאת ינאי עפרן תחת הכותת "לשתות מהבקבוק של אמא". באמצע הכתבה יש מה שנקרא "בקיע", או "טיזר", וזו לשונו: מנגנון ההתאבדות, אפופטוזיס, מצוי ברוב תאי הגוף וגורם לתאים לחסל. זהו. הבנתם את זה? ובכן, גם אם הבנתם, וגם אם ינאי עפרן הבין, ברור שמי שערך את הכתבה לא הבין. עכשיו, סתם רציתי להבין, למה שמישהו יערוך כתבה בעניין שהוא עצמו אינו מבין? מאיפה, בדיוק, החוצפה? אולי היא נובעת מאמונה שגם הקוראים ממילא לא מבינים, אז מה זה משנה? כלומר, יכול להיות ש"הארץ" יוצא מתוך הנחה שאמנם קוראי "הארץ" הם משלנו, אבל, בניגוד לססמאות הפרסומת, הם לא ממש, לא בדיוק אנשים חושבים? יכול להיות דבר כזה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב העיתונים החשובים בעולם מתייחסים היום ליומני אייכמן. "הארץ" בחר לטפל בעניין הזה בהסתייגות מסוימת, אבל לעומת זאת התנפל בפרובינציאליות מזילה ריר על ה"יומהולדת" 75 של ה"ניו יורקר". זו בחירה מערכתית מעניינת, שאולי צריכה לגרום לכמה אנשים חושבים לחשוב מחדש, האם "הארץ" הוא משלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ספרו של אייכמן, שתוכנו ידוע לחוקרים כבר כמה שנים, מהווה יותר חדשה הראויה לציון מיום ההולדת של הניו-יורקר? מה רע בקצת נורמליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דבר נורמלי בהעדפת הניו-יורקר על יומני אייכמן. לפחות לא שום דבר נורמלי במה שקשור למקצוע העיתונות. זה, בערך, כמו להעדיף לכתוב על תערוכה או על ספר, במקום על חתימת הסכם שלום אחרי מלחמה ארוכה. אין בזה שום דבר נורמלי. יש בזה רק דווקאיות ילדותית, לא מקצועית ומעקמת חוטם. יש בזה גם הודאה בכך שהקרב העיתונאי האמיתי (יומני אייכמן) ממילא אבוד, ולכן בואו נסיט את העניין הצידה. חכמינו זכרונם לברכה כבר אמרו על זה: "הרוצה לשקר, ירחיק עדותו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוסף על אייכמן היה רצוף שגיאות. חלקן קטנות אך מעצבנות, ואחת ענקית: הטענה שועדית וואנזה "נועדה לתת כיסוי חוקי להשדמת היהודים." אחרי פלופ כזה, עדיף היה לוותר על המוסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעויות שאתה מדבר עליהן היו "טעויות" של א י י כ מ ן באמת, חוצפה של עיתון, לצטט במדויק טעויות של אדם שכפי שכולנו יודעים היטב, טעה עוד כמה טעויות בחייו. רק שנבין: היית מעדיף ש"ידיעות" יתקן את טעויות אייכמן? ואם כן, האם הכוונה היא רק לטעויות בהיסטוריה, או גם לטעויות ההיסטוריות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קורא "הארץ" כבר כמה שנים טובות. לא זכור לי ולו פעם אחת שבטור האדיטוריאלי הופיעה ולו רשימה אחת משל עמירה שגב או ראלי סער. אולי החמצתי משהו, אבל כוכבות???. אולי חבל שכך, כי אכן שעמום עז אוחז בי רק למקרא כותרות המשנה של סלפטר, טל וסאמט. לעומתם, על בסיס שבועי לפחות כותבות שם אבירמה גולן ואסתר זנדברג, שתיהן חדות כתער ומחכימות להפליא. ויורם ברונובסקי כמובן. ומירון בנבנישתי לרוב לא רע. מילא לנסות להביא מולם את עמוס קינן, אינטלקטואל-דאייט שכזה, אבל חיים חפר? אנחנו מדברים על אותו חרזן בגרוש? אני מעדיף אפילו את יואל מרקוס. וממילא העמוד האדיטוריאלי הוא לא החשוב בעיתון, בשבילי, אלא יותר העמוד המדעי (נחמד מצדך להטפל לשגיאת עריכה נדירה - האם מעריבות אחרונות מעלים בדעתם להתקרב בכלל לחומרים של העמוד הזה?) ו"גלריה" הנפלא (ושים לב לכתבותיה המבריקות של ארנה קזין שם, שחורגות הרבה הרבה מעבר למה שבשאר שוק התקשורת בארץ מקובל לקרוא "סגנון חיים"). אה כן, והחלק של החדשות, שמביא אינפורמציה (ו"דעות" רק תחת הכותרת "פרשנות", שאין עם זה בעיה) בלי לגרום לי להרגיש כמו ילד קטן שמכניסים לו בכפית דעות, ועוד גרוע מכך - מצבי רוח, כפי שעושים בידיעות-מעריב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |