 |
|
 |
||
|
||||
 |
במאמר מופיע הציטוט: " 'שוויון', לשיטתו, הוא העקרון המוסרי לפיו אין לשפוט פרט על פי מדד ממוצע של קבוצה אליה הוא שייך". הבעיה עם ההגדרה הזאת היא שבני אדם נוטים, באורח בלתי נמנע, לשפוט פרטים על פי מדדים ממוצעים. זוהי התנהגות טבעית, שלרוב אנחנו לא מגדירים כ"אפליה". דוגמא ראשונה: חברת ביטוח מנהיגה תעריפים דיפרנציאלים - נהגים חדשים משלמים יותר מנהגים עם ותק של שלושים שנה, כי מבחינה סטטיסטית הם מועדים יותר לתאונות. בוודאי שיש כאן אי-שוויון, במובן הטכני של המילה - יכול להיות שמשה הוא נהג חדש כשרוני בצורה מדהימה, כך שהסיכוי שהוא יהיה מעורב בתאונה הוא קלוש. למרות זאת, משה ישלם כנראה דמי ביטוח גבוהים יותר מדוד, הנהג הותיק אך חסר הכשרון. האם מישהו חושב כי ההתנהגות הזאת של חברות הביטוח היא אפלייה? דוגמא שנייה: כאשר מנהל כוח אדם צריך להחליט את מי הוא שוכר לעבודה, הוא מסתמך בצורה משמעותית על סטטיסטיקה. למשל, מבחינה סטטיסטית יש מתאם בין מספר מקומות העבודה של המועמד, לבין תכונות כמו יציבות ונאמנות. לכן, רוב הסיכויים הם שהמנהל לא יהיה להוט לקבל את יוסי - עובד חרוץ, יציב ונאמן, שהחליף 23 מקומות עבודה בחמש שנים האחרונות, כולם מסיבות שלא קשורות אליו. שוב יש כאן שפיטה של פרט לפי מדד ממוצע של קבוצה (קבוצת האנשים שהחליפו מקומות עבודה רבים, במקרה הזה), אך קשה לומר כי יש כאן "אי-שוויון" מכאן נובע, שאם אנחנו מקבלים את הטענה לפיה יש הבדלים סטטיסטיים מובהקים בין קבוצות אתניות שונות, אנחנו חייבים להסיק שמותר לחברת הביטוח לגבות פרמיות גבוהות יותר משחורים מאשר מלבנים, או שלמנהל באגף כוח האדם מותר, ככלל, להעדיף להעסיק לבנים. (זה מה שאומר לי ההיגיון. מיותר לציין שלמרות שאני מסכים עם כל ההנחות, יש לי בעיה מוסרית קשה עם המסקנה) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה קצת מפריז. כאשר אתה עומד בפני התקשרות עסקית, הצד איתו אתה מתקשר מודד אותך לפי כישוריך המולדים והנרכשים. ברוב המקרים זה אומר שישפטו אותך על בסיס שיוך לקבוצה שהמובהקות האתנית שלה קטנה, והמבוהקות מבחינת הכישור הנדרש היא גדולה. למשל, שתי הדוגמאות שהבאת. היותך שייך לקבוצת השחורים, היהודים, או הנשים היא שיטת מדידה כל כך גסה לבדיקת כישורים עד שכמעט בטוח שמדובר פה באפליה על רקע שנאה. כמובן שיש מיני מקרי קצה שבהם נאלצים לעשות מדידות גסות מאוד שהן על גבול הבלתי מוסרי (כמו עניין מנות הדם של אתיופים). אבל מקרי קצה כאלו קיימים בכל שיטת שיפוט שהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לחברות הביטוח לגבות פרמיה גבוהה יותר ממעשנים וממי שעוסקים בספורט מסוכן, למה שיהיה אסור להן לגבות פרמיה גבוהה יותר משחורים? אם מקבלים את הטיעון בדבר היעדרו של הרצון החופשי, אי אפשר להגיד שעישון הוא וולנטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מרגישה בנוח עם מצב שבו הגזע יקבע את גובה הפרמיה? כמו שאמרתי, מבחינה לוגית אני מסיק שתופעה כזאת היא לגיטימית, אבל זה לא משנה את העובדה שאני מרגיש עם זה מאוד לא בנוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הפרמיה של ביטוח חיים זהה לזכרים ונקבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן העישון הוא הכרח, לפי הטיעון האמור, אך אם יש צידוק מסויים בקיומה של מערכת כזו, המתגמלת או מענישה את אלה שנוהגים כך או אחרת- הוא שבכך ניתן להשפיע על עצם הבחירה (הלא-חופשית) של האם לעשן ע"י העלת הפרמיה לביטוח חיים ולעומת זאת לא ניתן לשנות את גזעו של אדם נתון אם ננקוט בגישה הזו. באופן כללי, ניתן לומר כי גם אם אין רצון חופשי, יצירת מערכת שמעודדת התנהגויות מסוימות על פני אחרות (גם ע"י אפלייה) יכולה להועיל לכל החברים בה, ואילו מערכת שמפלה שלא על בסיס עינייני, יש לא פוטנציאל לפגוע בכולם, ולכן הראשונה עדיפה על האחרונה- ויש לשאוף אליה על ידי תיקון של אלמנטים בתוך המערכת (כמו אפליית מיעוט בעמידה בתור נפרד לקופה, או בקבלה לעבודה). והנה סוגייה מעניינת, לגבי ממצא שחוזר על עצמו באופן עקבי בשנים האחרונות, מכיוון לא צפוי. נמצא כי התרופה נגד סרטן הריאות IRESSA (שפותחה לפי זכרוני ביפן, אאל"ט) יעילה באופן משמעותי יותר בטיפול ביפנים מאשר בלא-יפנים (בעיקר אמריקאים). יהיו הסיבות להבדל אשר יהיו- וניתן להצביע על אינסוף סיבות טובות אפשריות- מאכילה בצ'ופסטיק מול מזלג וסכין (אם אומרים שהמתכת מחמצנת את החסה באבחת סכין אחת, תארו מה היא עושה לנו כשאנו נוגסים בה ביום אחר יום?!?) ועד גינוני הנימוס המופלגים (ידוע שקידה פעם פעמיים ביום מותחת את שרירי הגו והגב ותורמת לאריכות ימים) האם ניתן להשליך מהבדלים כאלה, בהנחה שמחקר עתידי יבסס אותם באופן מתקבל על הדעת, ולאפשר לחברות ביטוח בריאות להקצות יותר או פחות משאבים למימון הטיפול בתרופה (שהיא אגב די יקרה, כיום לפחות) לחולים שהם יותר או פחות "יפניים"? עדיין לא חשבתי על זה לעומק, אבל התגובה המיידית שלי היא- "מובן שלא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה מה הבעיה עם זה שחברת הביטוח תקבע פרמיה על פי קריטריונים אובייקטיביים כלשהם. אם הקריטריון הוא "אנחנו לא מבטחים שחורים כי הם נחותים", יש בכך טעם לפגם. אם הוא "תוחלת החיים של שחורים היא נמוכה ב 5 שנים ולכן נגבה מהם פרמיה גבוהה יותר", זה בהחלט נראה לי לגיטימי. אפשר לטעון שמערכת המעודדת את ההתנהגות "לא להיות שחור" (על ידי יקור הביטוח הרפואי) גם היא יכולה להועיל לכלל. למעשה חברות הביטוח נוקטות ב"אפליה" כזו כבר כיום בדרכים עקיפות. לאחרונה דיברתי עם מכר שהוא מתווך בין מבטחים גדולים וסוכנויות ביטוח. על פיו, חלק מהפוליסות מיועדות לשווקים כמו "מחזיקים בתואר של Vice President ומעלה בחברות גדולות", מה שלמעשה מעביר את האחריות לאפליה אל המעסיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די נמאס הקטע הזה עם הרצון החופשי. לדעתי כל מי שסבור שהוא רק אשליה שפשוט לא ישתתף בדיון. לא נעים להחליף דעות עם מי שחושב שהמולקולות והנוירונים שלו קבעו את מה שהוא כותב.לא ברור אם הקטע הזה של הרצון החופשי הוא פילוסופי,ביוכימי,פיזיקלי או סתם סיינטיפי(סיינטולוגי...). היה אחד ענק בדורו שקראו לו ישעיהו לייבוביץ-הוא גם היה מדען גדול מכולכם וגם פילוסוף גדול. קראו את שני מאמריו(אוניברסיטה משודרת) בנוגע לבעיה הפסיכופיזית ומדע וערכים ואולי תחכימו.מכיוון שאני סבור שכתבתי את התגובה מתוך רצון חופשי אז אני מבקש מכל הפיזיקליסטים-מכניסטים-חכמים בלילה לא להגיב כי זה מגוחך מבחינתי להתווכח עם מישהוא שמספר לי שהוא לא אחראי למה שכתב. אני לוקח ומקבל אחריות מלאה על מה שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שמדובר על מתחזה, משום שאתה כלל לא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונוטציות האובדניות שלך: אלמנה, יתום,מתחזה.......מדברות בעד עצמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו גם הקונוטציות מדברות. אוי א ברוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לדעתי כל מי שסבור שהוא רק אשליה שפשוט לא ישתתף בדיון". בראבו. אני מציע שכל מי שרוצה להשתף בדיון יקבל ממך אישור בכתב, כדי לחסוך את אי-הנעימות שנגרמת לך. אפשרות אחרת היא ש*אתה* לא תתווכח עם אלה שמגוחך מבחינתך להתווכח עימם, אבל ברור שקבלת אישורים ממך היא עסק יותר פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפשר להגיד שפרמיה גבוהה יותר למעשנים תעודד אותם להפסיק את העישון, מה שלא נכון לגבי שחורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל מייקל ג'קסון זה עבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היא תעודד אותם לא לעשות כל כך הרבה ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הובילה אותה למשפט ''לעודד את מייקל ג'קסון לא לעשות ילדים''. נדמה לי שיש עכשיו משפט שמיועד למטרה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מקבלים את הטיעון בדבר היעדרו של הרצון החופשי, כל סכום שחברת הביטוח תדרוש כפרמיה הוא ממילא הסכום שהיא היתה מועדת לדרוש (... או ששוב לא הבנתי כלום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשחורים בקליפורניה יש נטיה למות מוקדם יותר ובאופן אלים יותר מאשר ללבנים בקליפורניה. מדוע שחברת ביטוח _פרטית_ תאלץ להציע להם פרמיה זהה? השיקולים שמנחים את המחוקק בבחינת דילמה שכזו לא קשורים לרצון חופשי, עד כמה שזה מאכזב את אוהבי הפילוסופיה בינינו. השיקולים הם של עלות-תועלת. האם שוק הביטוח בקליפורניה לא ישרוד תחת תנאי כפיה ממלכתיים שמחייבים אותו להתייחס לשחורים ולבנים כאחד מבחינת הפרמיה, או שמא הפגיעה בעקרון השוויון ע"י תקדים בעייתי זה וההרגשה השלילית שמתקבלת בקרב ציבור אתני שלם מבטלים את זכותה של חברת הביטוח להפעיל שיקולים כלכליים באופן צר שכזה? מן הסתם העלות למדינה של מהומות הרחוב עליהן היא תשלם במקרה שהאפליה מהסוג האמור תממומש עולה על הנזק לחברות הביטוח, וזהו בערך השיקול (באופן מפושט). רצון חופשי זה סתם מליח אדום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |