 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי את המאמר, וההסתיגות שלי מתחילה כבר ב-"התפיסה השלטת בחיים האינטלקטואליים של חצי המאה האחרונה היא שהסביבה מעצבת באופן כמעט מוחלט את אופי האדם. הלוח איתו נולדנו, לשיטתה, הוא אכן חלק". יש ויכוח שנמשך שנים על שנים לגבי מה יותר קובע, תורשה או חברה. אבל הויכוח הוא על האחוזים, כאשר אנשי מדעי החברה לרוב (אאל"ט) טוענים לפער של בסביבות 60% - 70% לטובת החברה. אם כי סוציו-ביולוגים למשל יטענו לאחוזים נמוכים יותר, וגנטיקאים לאחוזים עוד יותר נמוכים. אבל ביטול מוחלט של תורשה? או ביטול מוחלט של הבניה חברתית? זו קביעה גורפת, ותפיסה מאד לא מדוייקת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי במאמר, אני בעצם הדיוט גמור בסוגיית טבע האדם, ומבין עוד פחות ברוחות הנושבות באקדמיה בנוגע אליה (איזו קהילה חושבת כמה אחוזים אחראים למה). בהחלט ייתכן שפינקר נלחם ב"איש קש" שהוא יצר, או לפחות העלה את אחוזי הקש בסובבים אותו. מצד שני, ממש לא מזמן זכה נשיא אוניברסיטת הרווארד, לורנס סאמרס, לשטיפה הגונה מידי ארגוני נשים וכו' לאחר שהתבטא כי הייצוג החסר של נשים מדעניות באוניברסיטאות העילית עשוי לנבוע גם מהבדלים מולדים בין נשים וגברים. לינק: http://www.thecrimson.com/article.aspx?ref=505349 הצהרה של סאמרס על הפרשה: http://www.president.harvard.edu/speeches/2005/women... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שלמדת בהרווארד לא מחסן אותך נגד טיפשות (בלי להעליב אישית כמובן). הבעיה שלי כפי שהעלתי אותה היא, הקיצוניות. אין טעם לשלול מרכיבי גנטיקה על היות האדם, כפי שבוודאי אי אפשר לשלול השפעות חברתיות. גם בנושאים שנחשבים ''מדעיים ואובייקטיבים''. כסטטיסטיקאי אתה ודאי יודע כי קיימת יותר מאפשרות אחת לנתח ''מספרים'' או ''נתונים'' בהתאם למה שהחוקר מנסה להשיג ואז להציג אותם כמוחלטים ובעלי הילה מדעית (תשאל את שר האוצר למשל). תודה על הלינקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרחק בין ''למדת בהרווארד'' לבין ''אתה נשיא הרווארד'' הוא רב ועצום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, ניסוח לא מוצלח, אני מתנצלת. אך זה נאמר בציניות ובאופן כללי נגד אנשים שמחזיקים בתארים מכובדים (ולא משנה מאיזה מוסד), כאשר טיפשותם עדיין מנצנת מעל לכל המילים היפות בהן הם משתמשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע את קובעת שנשיא הרווארד הוא טיפש? האם יש לך הוכחה כלשהי שאין שום הבדל גנטי בין נשים לגברים ביכולתם ללמוד תחומים מסויימים (מדעים מדוייקים למשל)? האם זה עד כדי כך בלתי סביר לחלוטין להבניח ש **יתכן** שקיים כזה הבדל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הייתה הערה כללית ואולי הוא באמת לא טיפש, אבל ההערה שלו לא חכמה במיוחד, והייתי מצפה ממנו ליותר. כמו שהייתי מצפה מכל השאר, לא לסמוך על מישהו כי הוא בעל סמכות או תואר ממוסד יוקרתי ככל שיהיה. ולך יש איזושהי הוכחה שתומכת בדעתך? אני לא מניחה כלום מראש, אבל באותה מידה ש"יתכן" כי קיים הבדל, ""יתכן"" כי גם לא קיים הבדל מהותי. או שזה כ"כ בלתי סביר גם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה מוסתרת בסעיף השני של תגובה 280945. נניח למשל שלאינטליגנציה של גברים ושל נשים יש התפלגות נורמלית, שההתפלגויות בעלות אותו ממוצע, ושהשונות של גברים גדולה יותר בעשרה אחוזים. נניח שרק אחד מעשרת-אלפים מהאוכלוסיה הכללית, בעלי האינטליגנציה הגבוהה ביותר, הם מועמדים סבירים למשרת מרצה בהרווארד (בארה"ב זה משאיר 30,000 מועמדים ומועמדות). תחת ההנחות שעשינו, מה היחס לדעתך בין מספר המועמדים למספר המועמדות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שאני אבין, לפי מערכת ההנחות הזו (שאינה מקובלת עלי) יש יותר מרצים גברים בהרווארד כי נשים הן ממוצעות (קרובות לממוצע), ואילו גברים הם חכמים מדי או טפשים מדי? אבל האופן שבו האוניברסיטה מודדת אינטליגנציה, לא בהכרח זהה לאופן שבו אני רואה את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההנחות שהצעתי קודם, ברבבון1 העליון יש 19% נשים - וזה רק בגלל שסטיית התקן של גברים גדולה פי 1.1. לפי ההנחה הזו, בממוצע, גברים *קצת* יותר רחוקים מן הממוצע. התוצאה היא שבקצוות אפשר למצוא הרבה יותר מהם. אני תוהה איזו מההנחות ההן אינה מתאימה למציאות. האם אינטליגנציה אינה מתפלגת נורמלית בקצוות? אולי הבעיה היא שמרצה בהרווארד (כמו כל מקצוע מתוחכם אחר) צריך אינטליגנציה גבוהה בהרבה תחומים, ולכן כל הטלה חד-ממדית מביאה להערכות שגויות (אבל אם ההתפלגות נורמלית בכל ציר, וסטית התקן של גברים גדולה יותר בכל הצירים, אני די בטוח שהניתוח נשאר תקף). יכול להיות, כמובן, שהיחס בין סטיות התקן אינו 1.1 אלא קרוב יותר ל-1. אולי מישהו מכיר את המספרים הרלוונטיים. 1 זה תחדיש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברי הפקולטה למדעים ואומנויות בהרווארד הצביעו בעד "חוסר אמון" כלפי סאמרס: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סאמרס, ועל "למי יש יותר גנים"? (והאם זה בכלל משנה?). "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"קיוונים" תרגמו מאמר של פינקר שהתפרסם בניו ריפבליק בעקבות הסערה סביב הנאום של סאמרס: http://kivunim.org.il/article.asp?id=117 (התנצלותי אם מישהו כבר הביא את הקישור לזה או למקורי). מה שתפש אותי הוא הסיפור על הפסיכולוג פיליפ טֶטלוק על המנטליות של הטאבו: "בשנת 2000 הוא תיאר ניסוי שבו שאל סטודנטים באוניברסיטה לדעתם על הצעות לא פופולריות אך ניתנות להנמקה, דוגמת מכירת איברים וקנייתם או מכירת רישיונות אימוץ להורים המרבים במחיר. הוא גילה שרוב המגיבים לא ניסו אפילו להגיב לגופן של ההצעות, אלא הגיבו בהלם ובזעם לעצם הבקשה להתייחס אליהן. הם סירבו לחשוב על טיעונים חיוביים להצעות אלה וביקשו לטהר את עצמם בכך שהתנדבו לקמפיינים מתנגדים להם. נשמע מוכר?" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |