 |
נלין, בטח שנלין. משלוש סיבות:
ראשית, לא בטוח שהמשתנה "הטבעי" (הגנטי) שמוצג בספר, מסביר את כל השונות. לדוגמא, גם אם אפשר להראות שלגברים יש יותר נטיה למקצועות טכניים מנשים, עדיין ההפרש בין גברים לנשים במקצועות האלה עשוי לנבוע גם מהסברים אחרים, הסברים מהסוג שמצדיק תלונה.
שנית, היכולת שלנו לייצר סולם הערכה מוגבלת: סולם ההערכה הוא בהכרח תלוי תרבות כפי שציין יהונתן אורן. יותר מזה, גם בתוך תרבות מסויימת (המערבית, לצורך העניין) - ההבנה שלנו לגבי סולם ההערכה משתנה עם התקדמות המחקר. עד לפני כעשרים שנה היה מקובל איי-קיו ככלי בלעדי למדידת אינטליגנציה. בתחילת שנות השמונים פרסם גארדנר (פסיכולוג מהארווארד) את תאורית האינטליגנציות המרובות והראה שניתן למדוד אינטליגנציות שונות ובלתי תלויות זו בזו.
שלישית, גם לו היה בידינו סולם הערכה מדויק ומושלם, עדיין לא פשוט לענות על שאלות של צדק ושיויון. נניח שמישהו פחות מוכשר ללימודים על פי אותו סולם מושלם, אם יש לו שאיפות ורצון ללימודים (ובהנחה שלימודים ממומנים על ידי החברה), האם זה דבר שאפשר למנוע ממנו?
דוגמא חריפה יותר היא הרצון להוליד ילדים . נניח שידוע שילדים של קבוצה מסויימת יהיו פחות מוכשרים, או בעלי סיכוי פחות להצלחה (וזה כבר קן צרעות של ממש), מה הזכות שלנו כחברה אנושית למנוע מהפרטים בחברה להוליד ילדים?
הדוגמא הקיצונית הזאת היא הכשל המרכזי של האאוגניקה, וניתן לגזור מהדילמות המוסריות שהיא מעלה גם לגבי נושאים פחות קיצוניים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש