|
אין צורך לעכב את ההתנתקות ולו ביום אחד. כל כך הרבה ימים שמהלך כזה (רחב, הרבה יותר רחב!) מתעכב וחבל על כל יום. אתם פונים פניות רבות "ללבו ולמוסרו של השמאל". הכיצד ייתכן שאבירי הנאורות והדמוקרטיה (מטעם עצמם כמובן, עכשיו נזכרתם שאנחנו יפי נפש "לטובה") יסרבו לחבק את אחיהם היהודיים תוך שלילת הערכים הנאורים שלהם עצמם? שכחתם שגם אנחנו בני אדם וגם לנו נשבר "מהאחים" שנזכרים בנו ובערכינו רק כשזה טוב להם. בנוגע לשאלה העניינית - האם שרון שיקר לתומכיו ומבצע פניית פרסה? שרון אמר כל כך הרבה דברים וכל אחד קנה מה שהוא רצה על כל בסיס שנראה לו. בבחירות הראשונות נגד ברק הוא היה הסבא הטוב ש-"עמדותיו ידועות". הקים ממשלת אחדות עם פרס הוישיסט והקפיד זמן מה על מדיניות הבלגה. אחר כך מכר את לוקש 100 ימים של שקט ומפת הדרכים. טרם הבחירות האחרונות הוא דיבר על ויתורים כואבים ולצד זה אמר כפר דרום = ת"א (או נצרים?). לפי דובי וייסגלס זו ההתנתקות האחרונה. בדיון נוסף שהיה פה - התנתקות מהעקרונות הכותב דאז מתנגד להתנתקות מצומצמת ורוצה רק בשלום הגדול. פוליטיקה היא אמנות האפשר. המתנחלים שכשלו מלהתנחל בלבבות (הם הודו בכך) הוכיחו שאפשר לגרור עגלה לשום מקום הרבה זמן בעזרת מנהיגים אופורטוניסטיים או יומרניים וכו'. הם הוכיחו שאפשר לשקר לכולם הרבה זמן ולהעביר את זה. עכשיו הם המומים כשר"המ אינו מחוייב עד תום למטרתם. כנראה שהוא סבור שאפשר לשמור רק על יהודה ושומרון. משאל עם נוגד את הדמוקרטיה הייצוגית, הוא לא מעניין את המצפון השמאלני שלא מתרגש מהאחווה המתחדשת, הוא לא מתחייב משקרי שרון שבעצם אמר הכל ולא אמר דבר (לאור שינוי הכוחות המשמעותי בסטטוס קוו ארוך השנים בין ימין לשמאל כנראה שהרבה שמאלנים אכלו לוקשים ששרון מכר ובנוסף נשברו תחת כשלון הגישה הטוטלית והילדותית משהו של ברק - חלק לא קטן מהם חשב ששרון פרגמטי והביא לו נצחון בבחירות), קיומו או אי קיומו של משאל לא יהפכו את מדינת ישראל למדינה שהפוליטיקה שלה תקינה - היא כבר לא תקינה במשך שנים וזה לא ישתנה ביומיים זה כנראה לא ישתנה עד שהיא תעבור לדון בעיקר עניינים אזרחיים. הדיבורים על נורמות כפולות שלכאורה השליט פה רבין - ואני מנחש שמדובר בענייני הגולן הם דמגוגיים ומראים על חוסר הבדלה בין טקטיקה ואסטרטגיה (הגולן והשלום שניהם נתפסו כאסטרטגיים כשרבין נאלץ לבחור מה יותר חשוב הגולן הפך לטקטי). בני אדם פועלים על בסיס אינטרסים ורגשות ומירב השמאל מזהה שהאינטרס שלו בהתנתקות ומעבר לחיבוק למתנחלים (יש שמאלנים עם חשך דובי) אין לרוב השמאל גם מחוייבות רגשית.
|
|