 |
"בין הנסיונות ה"מדעיים" הלא-פוליגניסטיים לגונן על העבדות אין לך אפילו אחד שישווה במידת האבסורדיות שבו לאוסף הדוקטרינות של הרופא הדרומי המפורסם ס. א. קארטרייט. [...] קארטרייט הרחיק את שורשי הבעיות של השחורים עד לדה-קרבוניזציה לא-נאותה של הדם בריאות (לאמור, עד לליקויים בהרחקת הפחמן הדו-חמצני): "הגורם האמיתי להפחתת השכל, ששללה מבני אפריקה את היכולת לכלכל את ענייניהם, הוא צירוף של אטמוספיריזציה פגומה של הדם עם ליקוי בחומר המוחי של הגולגולת".
קארטרייט אפילו הכתיר את התופעה בשם מיוחד - דיסתזיה, מחלה של נשימה לא-נאותה. הוא תיאר את תסמיניה בקרב עבדים: "כשדוחקים בו לעבוד ... הוא מבצע את המוטל עליו בבהילות ובלי מחשבה, רומס ברגליו או קוצר במעדרו צמחים שנצטווה לטפחם – שובר את הכלים שעליו להשתמש בהם לעבודתו, ומשחית כל דבר שידו נחה עליו". צפונים נבערים ייחסו את ההתנהגות הזאת ל"השפעה הנלוזה של העבדות", אבל קארטרייט זיהה אותה כביטוי למחלה אמיתית. תסמין אחר של המחלה הזאת נתגלה לו באי-רגישות לכאב: "כשהפרט ביש-המזל נידון לעונש, אין הוא חש כתוצאה מכך בשום כאב ... וגם לא בשום כעס לא-רגיל שמעבר לרוגז מטופש. במקרים מסוימים ... מתגלה כמעט אובדן מוחלט של תחושה".
הריפוי המומלץ , לדעתו של קארטרייט: "יש לעודד לפעילות את הכבד, את העור ואת הכליות ... כדי שיסייעו בדה-קרבוניזציה של הדם. האמצעי הטוב ביותר לגירוי העור הוא בראש ובראשונה רחצה טובה של החולה במים חמים ובסבון; אחר-כך יש למשוח אותו מכל עבר בשמן, ולהצליף בשמן ברצועת עור רחבה; אחר-כך יש לשגרו לעשות עבודה קשה באוויר הפתוח ובאור השמש – לחטוב עצים, לפצל לוחות, או לנסר במסורים שונים – ולכפות עליו בדרך זו להפעיל את ריאותיו."
("אין מידה לאדם", סטיבן ג'יי גולד, עמ' 70-71. תרגום לעברית: ד"ר עמוס כרמל)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש