|
ניצה, עם כל ההסכמה והאמפטיה שיש לדברייך, גם את וגם כותב המאמר נופלים לאותה מלכודת שהכינו לכם בקפידה חורשי הרעה: שאלת העקירה היא נכונה ובמקומה, אך לא העיקר. בכל בליל הויכוח המקצין והולך, שכחנו, בעצם, למה אנחנו שם. ולא, לדעתי אנחנו לא שם מטעמים דתיים. אנחנו שם מכיוון, שכמוהם- קרי, כמו הפולשים הערבים- גם לנו מגיע מרחב מחייה ראוי. שטחי יש"ע, אם כן, אינם מעניינם של התושבים בלבד ובטח לא עניין דתי, אלא של כל אדם הרואה עצמו ישראלי וזו אמורה להיות נקודת המוצא לויכוח. יכולים אדוני-הארץ-בעיני-עצמם לראות בהתיישבות זו מיותרת או מסוכנת, אבל לא נראה לי שמישהו בכלל שם לב ש... לעזאזל, אין כל כך מה להוריש הלאה. האוכלוסיה גדלה בטירוף- פי עשר תוך יובל (!) ואנשים לא שמים על זה קצוץ. מכניסים שנאה פנימית לויכוח ומבקשים לעקור כמו במשחק וידאו עוד ועוד (נראה לך שמכונת ההרס תעצור בגוש קטיף? לידיעתך, החלו רינונים אפילו לגבי הכינרת...), ומסרבים להבין שלא בכדורגל עסקינן: הערבים מגיעים לכאן מכל מקום, מצהירים מייד שהם היו כאן תמיד, ויש מספיק אנשים שמאמינים להם. וכך, עם דונם ועוד עז, הם כבר ישיגו את שלהם. רק חבל שיש כאן כל כך הרבה אנשים, שמוכנים לעזור להם.
|
|