בתשובה לניר שטרן, 11/07/01 10:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שאנחנו מדברים על שני דברים שונים - אתה מדבר על "חברותות", בעוד שאני מדבר על כנסי ה:התעוררות" הענקיים של אמנון יצחק ודומיו. לא הייתי בכנס כזה, אבל האזנתי לקלטות משם, ואף צפיתי בקלטת וידאו שהופצה ע"י ארגון "שופר" (המפקד שלי בצבא היה חוזר בתשובה, אז הוא העביר לי קלטות כאלה כל הזמן). אין שם שום מקום לדיון. התשובות שניתנו, כשהוא אפשר בכלל לשאול משהו, היו לגופו של אדם ואף פעם לא לגופו של עניין. הטיעונים שם היו כמעט תמיד בלתי רלוונטיים, וכללו כמעט באופן בלעדי טיעונים ציניים כנגד המדע המודרני, כאשר ברובם הם כללו שקרים בוטים ועיוותים משמעותיים של הטענות המדעיות (בנושאי פיזיקה וביולוגיה, בעיקר). בנוסף, הכרתי כמה חוזרים בתשובה (חלקם דרך אותו בסיס), וראיתי את הנתק ביניהם לבין המשפחה. קצת קשה לשמור על קשר כשאסור לך אפילו לאכול מהכלים של ההורים שלך. לא מנסים להחזיר בתשובה את המשפחה? הרי זו *ה*שיטה של "אל המעיין" - ההורים שולחים את הילד לבי"ס דתי מסיבות כלכליות, והילד משמש כסוכן של אל המעיין, ומשכנע את הוריו להתחיל לשמור שבת וכשרות (כי ככה הוא למד בבי"ס, וההורים לא רוצים לתת לילד מסרים מנוגדים). האם אני רוצה שילדי יגדלו על המזון של מקדונלדס? חס וחלילה! הילדים שלי יגדלו על המזון של פיצה דומינוס, או שאני אתכחש להם. על מה אתה מדבר? המצב שלי יותר טוב כיום? אני חי על מנות חמות... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אנחנו מדברים על דברים שונים , שונים בתכלית. לאמר שמטרת המחזירים בתשובה הוא לנתק את הילדים מהוריהם הוא הכללה שגויה. כאמור ישנם סוגים רבים של מחזירים בתשובה.ישנם סוגים רבים של חוזרים בתשובה. בקשר לכנסי ההתעוררות , אני אישית גם מוצא בהם פגם. אך אם נחזור להתחלת הויכוח , אינני מרגיש מאוים או במצב מלחמה לא מול אלה ולא מול אלה. כנסי ההתעוררות הם לכל הנורא גרוטסקים , ובד"כ סתם רדודים וצעקניים. מהביקורת בדבריך נראה כי גם אתה אינך מפחד כי תיפול בשבי אחר דברי הרב בהרצאות שכאלו. לגבי אלו שנוהים אחרי אותם כנסים , זו זכותם המלאה. אינך חיב לגור בבית הוריך על מנת לשמור איתם על קשר , גם לא לאכול שם. אתה עצמך אם אינני טועה חי על מנות חמות אי שם בטכניון :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוחה בתוקף! הסטודנטים בטכניון מבשלים את מזונם בעצמם, בניגוד לסטודנטים באוניברסיטה העברית (שעל תלמידיה נמנה אחד, ד. קננגיסר) שחיים על מוצרי-מזון מוכנים, לחם צר ומים לחץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי למחות באופן יותר רשמי ותקיף - סטודנט אחד לפחות בטכניון (וסטודנט המוכר לי היטב), חי מזה שנתיים על תפריט יומי כדלקמן: ארוחת בוקר: כלום, אבל לפני מבחנים יוגורט פירות. ארוחת צהריים: קרקרים עם טחינה, נודלס. ארוחת ערב: קרקרים עם טחינה, נודלס. הוא משתדל לאכול ויטמינים: פלפל ירוק פעם בשבוע. את המזון הוא מוהל בתה. למען האמת מדי פעם הוא גונב מהמקרר את האוכל של שותפו לדירה אשר אמו מכינה לו. אבל, בסוף השבוע הוא אוכל טוב מאוד - פיתות עם חומוס, שניצל תירס (ואם אמא לא רואה טלוויזיה ומשחקת דמקה באינטרנט - נקניקיה). למותר לציין שביקורים אצל חברים מתחילים בנבירה במקרר, ומסתיימים כשנגמר שם האוכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטודנט הנ"ל הוא מ.ג. או ל.ג. ? בכל מקרה, הוא יכול לאכול את העוף-טופיק שנוצר כאן ;^) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתגעת? ל.ג. אוכל כמו גדול. אוכל של אמא מהבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כתובת האיימיל בהודעה הקודמת היא רק הפגנת כוח וידע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמנם לא מפחד. אבל אני מטריח עצמי לקרוא ספרים רבים על אותם נושאים עליהם מלעיזים המטיפים לתשובה - רבים אחרים, דווקא לא. ולגבי הקשר - דווקא הדוגמא שלך מראה את הבעייתיות. הזמן היחיד בו מזדמן לי לפגוש את הורי הוא דווקא סופי השבוע שאני מבלה בבית. לו חילול שבת היה מפריע לי - הרי שסופי השבוע הללו היו בלתי נסבלים עבורי. אה, כן, וכמו שציינו פה - אני לומד באונ' העברית, בניגוד לאחד, ערן ב' (ועוד כמה וכמה אחדים אחרים), שלומד בטכניון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |