 |
יותר משאני מודאג מעצם רעיון ההפרטה, אני מודאג מהדרך בה היא בוצעה, כאשר המו"מ מתנהל מול גוף אחד בדיוק, והמחיר הנמוך של העיסקה - פחות מ-1% משוויו של הבנק עבור גרעין שליטה, כאשר המדינה אף מלווה לקונה חלק מהכסף.
הטיעון של האוצר בעד ההפרטה על אף המחיר הנמוך הוא הטענה כי קבוצת ברונפמן תנהל את הבנק יותר ביעילות. אבל זוהי טענה מפחידה למדי. האם למדינה זכות להעביר רכוש מאדם X ל-Y בשם הטענה כי איש Y הוא מוכשר יותר? במידה מסוימת, הממשלה הזאת חושבת שכן, לפי הדרך בה פתרה את משבר קרנות הפנסיה (הלאמת רכוש ששייך לאיגוד מקצועי).
למה אני כה מודאג? כי גם אני וגם שאר המתדיינים באתר, בהנחה שהם אזרחי ישראל, היינו הבעלים של הבנק, והאוצר ניצל את שליטתו ברכוש ששייך לכל על מנת לתת את הבנק במחיר מציאה. יותר ראוי היה שהפרטת דיסקונט הייתה נעשית באופן שקוף יותר ומבוזר יותר, באותו אופן שמתוכננת הפרטת בנק לאומי. הבנק שייך לאזרחים? אדרבא. תחזירו את הבנק להם, ותנו להם את הבחירה בין שמירה על המנייה, חלוקת מתנת חתונה לברונפמנים, או הצעתה למכירה.
בדרך בה בוצעה, הפרטה זו נראית לי נגועה בשחיתות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש