|
ברפרוף חוזר במאמר, הוא לא טוען שהאשליה של פעילות אוטונומית טובה יותר מהיעדרה אלא שפשוט היא לא מפריעה. בוודאי שרובוט שלא מהסס טוב יותר מרובוט שמהסס (אם הוא לא שוגה "בבחירה" מנקודת ראות הרובוט) - אבל אם אין רצון חופשי אין זה היסוס אלא רק הרגשת היסוס "כשהאלגוריתמים לא מוחלטים" והרגשה במקרה הזה לא מעלה ולא מורידה. אם אין רצון חופשי ההרגשה פשוט קיימת, לא יותר מזה. בדימוי גיאומטרי, נניח שאת לוקחת נייר ומתרגלת את כישורי האוריגמי שלך בבניית קוביה. לא אכפת לך מה צבע הקוביה, אבל ברור לשנינו שהנייר אינו שקוף "מטבעו" (לפחות לא עד כדי כך שלא ניתן לעבוד איתו). מה אכפת צבע הקוביה כל עוד מתקבלת קוביה? כל זאת מבלי להתחייב לאבולוציה משום שמרגע שלילת הרצון החופשי, שללנו תבונה והיקום פשוט קורה לו.
|
|