בתשובה לאורי פז, 03/02/05 23:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. הנושא אכן לא קשור ישירות למאמרך, אבל אני לא חושב שהיתה כאן כוונה קנטרנית, או שהנושא הוא בעייתי במיוחד. אם אתה מעדיף לא לעסוק בנושא כאן, אני מכבד את רצונך (בתקווה שעוד פסקה או שתיים בנושא הצדדי הזה לא יזיקו). 2. אלי אשד מספר בכתבתו על תופעה חדשה-יחסית, שמשתלבת במגמות קיימות (כמו בעניין הספרות לנוער הנכתבת על-ידי חרדים). נדמה לי שדווקא בסגנון שלו, שהוא סקרני ולא ביקורתי, קשה למצוא הדים להתייחסות שאתה רואה כאופיינית לתקשורת בדיווחה על העולם החרדי. התקשורת החילונית (כמו החברה החילונית, כמו התקשורת החרדית, כמו החברה החרדית) לא עשויה מקשה אחת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. כאמור, אין בכוונתי להתייחס לנושא, חשוב ויפה וחיוני ככל שיהיה, מאחר ואינו רלוונטי בכלל לנושא מאמרי. אשמח להתייחס אליו במלוא הרצינות באכסניה עניינית אחרת. 2. מניסיוני המועט, אף חברה אינה עשויה מקשה אחת, גם לא מערכת עיתון או דסק חדשותי-תקשורתי כלשהו בארץ. תיארתי תופעה שאני כן חושב שמאפיינת חלק מ"הכתבים לענייני חרדים", המומחים בעיני עצמם ושכמותם בלבד. וכאמור, לא היה בדעתי להתייחס אל מאמרו של מר אלי אשד הנ"ל מלכתחילה. ויש לי הכבוד הראוי לקרוא את מאמריו המחכימים מעל דפי התרבות ב"גלובס" ובעבר גם קראתי את מאמרו שהופיע ב"גלילאו", וגם ב"מקור ראשון", ונדמה לי שגם ב"בועה" קראתי כמה מרשימותיו על קומיקס ואיור. כלל לא התייחסתי ולא דיברתי אל מאמרו, אלא על תופעה שמאפיינת תדיר כמה כתבים שלא אנקוב כאן בשמם, ושלא היה לי הכבוד להכירם אישית ובנסיבות הלא מחמיאות להם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |