בתשובה להאייל האלמוני, 03/02/05 21:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הידיעה איננה דבר יחסי לזמן מסוים. או שיודעים דברים או שלא יודעים. אין דרך ביניים. ''חתול שחור'', זוהי אמונה, עיוורת יש שיאמרו כמונו, וכלל לא ידיעה ודאית. ותורת ישראל הרואה את עצמה נצחית ושהיא אכן כזו -- כל משמעויות דבריה נצחיים הם. ''וידעת היום'', פירושו שהעם היהודי ידע את הא-לוהים בהתגלות מעמדו למרגלות הר סיני ו''השבות אל לבבך'' (המשך הפסוק). זהו סוג של ידיעה כה ודאית שהידיעה המדעית המודרנית לא משיגה להשכיל, אם יש לך מושג מהי ''ידיעה מדעית'' בכלל. הידיעה הזאת כה ודאית שאב ואם מחנכים את ילדיהם אלפי שנים לקיים מצוות יומיומיות מורכבות ומעמיקות, במעגל השנה והשבוע כל ימי חייהם. ואף מצווים אותם להיות מוכנים למות כמוהם על שמירתה כהלכה. ידיעה כה ודאית שעם שלם אשר מודע לה, שרד מעבר לכל תחזיות ותסמיני ההיסטוריה העולמית. ואם באמת יש את נפשך לדעת מהן הוכחות היהדות כי ניתן לדעת כי עקרונותיה אמת, הינך מוזמן לסור אל בית המדרש הקרוב אל ביתך ולשקוד על לימודה של תורת ישראל, לפחות אם לא יותר, כמספר השנים שתוכל להכיר באמיתות ההוכחות של תורת היחסות של אלברט איינשטיין למשל, בהיכלי הדעת של האקדמיה. אין הנחות ואין כפל מבצעים. כמו שאת עקרונות תורת היחסות והוכחותיה האמפיריות לא תבקש כאן מאף אחד להסביר לך על רגל אחת, כך גם לא את ידיעת היהדות המונה מיליארדי בני אדם שמכירים ומוקירים את עקרונותיה, מעט יותר ממכירי ומוקירי תורת היחסות ברחבי העולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, אם זה חוזר ל"ידיעת" האל באמצעות אגדת מעמד הר סיני, אין מה לטחון שוב את אותם הררי שטויות שכבר נטחנו כאן ובאינספור מקומות. אתוס דתי-לאומי הוא עניין יפה, אפילו פיוטי במידת מה - אך איננו יותר מאשר אתוס, והייחוס שלו למציאות הוא טפשות מגוחכת. והברבורים הנצחיים, המגוחכים (לא רק שלך, כמובן), על - "ידיעה כה ודאית שהידיעה המדעית המודרנית לא משיגה להשכיל", מסתירים מאחריהם, כרגיל, מבוכה גדולה וריק מוחלט. אין שום הבדל בין הברבורים האלה לבין הרטוריקה הנוצרית שאתה, בחוצפתך, מעז ללעוג לה. ההבדל היחיד הוא שהנצרות היא קצת יותר כנה ומדברת על "אמונה", ואילו חלק מן הדוברים היהודים מנסים ללא הצלחה להמשיך ולשקר, בדברם על "ידיעה", ומעולם עוד לא הצליחו לגלות *מהי* אותה "ידיעה", ועל מה היא מתבססת. לו היה לך משהו אמיתי לומר מלבד הקשקשת על "ידיעה כה ודאית...", "נצחי", ושאר שטויות המחפות על חוסר הסבר, יש להניח שכבר היית אומר אותו מזמן ולא היית ממשיך ברדיפה המצחיקה הזאת אחרי הזנב של עצמך. לתורת היחסות דווקא יש הסברים ברמה בסיסית, גגל ותמצא. ואיש אקדמיה המכבד את עצמו *כן* מסביר אותה משום שבניגוד לך - *יש לו מה להסביר*, והוא אינו דוחה בקש את שואליו, באמירת - "לך ללמוד המון שנים..." - את ה"לך ללמוד..." - הוא אומר *אחרי* שנתן הסבר בסיסי. ומה עם מי שהוא ואשתו עובדים קשה, לומדים ומטופלים בשני ילדים קטנים, ואין לו זמן לקפוץ לכמה שנים לבית המדרש, והוא גם איננו מוכן להיות פראזיט כמו שאר החבר'ה שם, ולכן את מה שהוא יודע על היהדות, הוא למד בדרכים אחרות - *לא* בבית המדרש? - למישהו כזה *מותר* להמשיך ולדעת כי ה"עקרונות" של כל הדתות הם אבסורדיים וחסרי שחר באותה מידה ואין בהם כל אמת? וזה כולל את היהדות, שאין במובן זה כל הבדל בינה לבין הנצרות והאיסלם. ההבדלים הם בניואנסים, ואילו חוסר השחר הוא ברמה אחידה. אה, מותר להמשיך ולדעת את העובדה הפשוטה, העירומה והמצערת הזאת? - תודה! אני שמח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==>>"לתורת היחסות דווקא יש הסברים ברמה בסיסית, גגל ותמצא". אתה יודע, מספרים שכאשר הפך אלברט איינשטיין לכוכב תקשורת לאור פרסום ניסוי ארתור אדינגטון המאששים את התיאוריה של היחסות, מפי איינשטיין נמסר הציטוט המפוקפק, שרק 12 אנשים בעולם מבינים את היחסות. גם אם אמר זאת, הרי המספר הזעיר הזה הוא בגדר הגזמה. להקה מסורה של חסידי איינשטיין קמה מיד. כתב העת המדעי "סיינטיפיק אמריקן" אפילו מימן תחרות שבה הוענק פרס של 5,000 דולר להסבר הקל ביותר להבנה לתורת היחסות. מאות משתתפים לקחו בה חלק, ואיינשטיין התלוצץ, שהוא היחיד בחוג ידידיו שלא השתתף בתחרות. "איני מאמין שאוכל לעשות זאת", גיחך. ==>> "ומעולם עוד לא הצליחו לגלות *מהי* אותה 'ידיעה' ועל מה היא מתבססת" וכו'. אין שום בעיה. אתה באמת רוצה לדעת את עקרונות היהדות בידיעה ודאית ולא בדיוק מתחשק לך להיות סטודנט "פרזיט" וגם אין לך זמן ללמוד בבית המדרש, אז קבל הפניה לידיעה שאותה תוכל לנסות להבין בין חיתול לחיתול. ורק אל תאשים אותי אח"כ במיסיונריות, כי זה אתה הוא שביקש לדעת ואף יושב לי על הווריד שאתה מאוד מאוד רוצה לדעת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק מתייחס לקישור העליון הראשון שבצד שמאל של הדף: יהדות מזווית שונה. (אין לינק ישיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש משכיל יקר, תחת הבאת ציטוטים שמא תקשיב ואף תלמד משהו: מה שאתה קורא לו "התיאוריה של היחסות" מקובל יותר לכנותו "תורת היחסות", וחשוב מזה, יש *שתיים* כאלה, שהקשר ביניהן רופף למדי. הראשונה היא "תורת היחסות הפרטית". היא אינה קשה כלל להבנה, ולא איינשטיין ולא אף אחד אחר אמר עליה מעולם שרק 12 אנשים בעולם מבינים אותה. כשהאלמוני למעלה (לא אני הוא) הציע לך לגגל, הוא התכוון לתורה זו. באמת כדאי שתגגל - זה לא מורכב, לא מסתורי, ולא דורש להקות מסורות של חסידים. סתם יפה. תורה אחרת, שעל פיתוחה עמל איינשטיין זמן רב יותר (ולא לבדו) היא "תורת היחסות הכללית"; זו כבר קצת יותר מסובכת, והניסוי של אדינגטון היה קשור דווקא *אליה*, יותר נכון לאחד הניבויים שלה. בכל מקרה, התפיסה הפופולרית שלה כתורה מסובכת-משהו-פחד-שאף-אחד-כמעט-לא-מבין אין לה כל אחיזה במציאות; הפיזיקה המודרנית משופעת בתורות מסובכות הרבה, הרבה יותר. זה לא כזה סיפור. סתם שתדע להבא, שלא תתבלבל ותבלבל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |