בתשובה להאייל האלמוני, 03/02/05 17:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשמישהו לא נחשד כסתם אחד שמייצג מבחר אימרות מנוכרות על אוטיזם אלא יש לו שם (וגם לילד שלו) והוא מספר מהבטן הכואבת איך זה, קל יותר להקשיב להידבר להתפשר ואפילו לפתח אמפטיה ותחושה של שייכות ומחוייבות קהילתית. צר לי שלא עשו ככה כששתלו אצלכם מעון בשכונה. אתה יודע אפשר היה לעשות את זה אחרת: עם הפתיחה של המעון במקום להציב עובדות בשטח אפשר וצריך היה מטעם המעון לארגן התכנסות להציג להידבר לנסות לגייס שיתוף פעולה קהילתי. בכפר תקווה שממקום בשולי טבעון נוהגים ככה ונוצר שם דגם מרשים של כפר שמאוכלס בלמעלה ממאה אנשים פגועים (מתגוררים מזה עשרים שנה בבתי קיבוץ שננטש) ושמשולבים בתוך דופק החיים של הקהילה בטיבעון. גם אני התרשמתי שאתה ואני מאותו צד של המתרס,יחד עם זאת אני לא בטוחה שכולם, אתה יודע ככה זה כשיש אינטרסים שמטים את העניין לכיוון חד צדדי. לגבי התקנות, לצערי הן אינן בידי, כשעברתי דירה לפני כחצי שנה הן נעלמו יחד עם כמה ארגזי ספרים ומסמכים. אבל יש תקנות כאלו תנסה להתעקש במשרד העבודה והרווחה בירושלים ויתכן שגם אצל מהנדס העיר. חשוב להקפיד על ציות לתקנות כדי שלא יווצרו מקרים של הטרדה. הטרדה של מעון אחד מייצרת דעת קהל שלילית שמקרינה על הנושא כולו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |