בתשובה לגלעד דנבום, 10/07/01 18:56
בלי להתחייב 27907
ערן בילינסקי • בתשובה לגלעד דנבום יום ג', 10/7/2001, 19:10
זכותם לא מולאה במלואה, ולכן פרטתי והארכתי בתגובתי. אחזור על כך.

מקובל לפרט את היצירות שיושמעו בקונצרט לפני תחילתו. מר בארנבויים לא נהג כך, ובמזיד לאור הנסיבות. לכן, צעדו פסול. מדוע? ייתכן ואנשים מסויימים לא היו קונים כרטיסים להופעתו לו ידעו אפריורית כי ינוגנו יצירות פרי עטו של ריכארד ואגנר. אותם אנשים רומו על ידי מר בארנבויים.
בלי להתחייב 27910
גלעד דנבום • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 10/7/2001, 19:27
ערן, אתה משווה חוסר שמירה (במזיד, אומנם) על נוהג פירוט היצירות מול ערך חופש האומנות?

אין כאן בכלל יחסי כוחות.

ייתכן גם שאנשים מסויימים לא היו קונים כרטיסים להופעה אם היו יודעים מראש שהמיזוג כ"כ מקפיא (נגיד), אז מה?

הם קיבלו את מה ששילמו עליו - קונצרט מלא.

וגם את האפשרות לבחור אם הם רוצים להאזין לקטע נוסף, מי שהתנגד יכל לעזוב, מי שתמך (הרוב, אגב, למרות שגם לו היו עוזבים כולם לא היה בכך כדי לשנות עמדתי) נשאר ונהנה (או שלא, לא יודע איך היה הביצוע).
עם להתחייב הפעם 27913
ערן בילינסקי • בתשובה לגלעד דנבום יום ג', 10/7/2001, 19:37
אני מסכים לכל מילה בתגובתו של טל. אוסיף גם שאתה ממעיט באופן תמוהה בעיני בסעיף ה''במזיד'' לעומת החופש האומנותי. הדגשתי בתגובתי הראשונה לניר כי לא עניין החופש האומנותי הוא המרכזי כאן אלא הולכת-השולל שביצע מר בארנבויים. כפי שפרט טל, מר בארנבויים בחר שלא להחרים את הפסטיבל (וזו הייתה זכותו, והייתי תומך בה בחפץ לב) למרות שנדרש שלא לנגן מיצירותיו של ואגנר. לכן, ה''התחכמות'' של מר בארנבויים (ואין לי מילה מוצלחת יותר מ''התחכמות כרגע) היא נלוזה בעיני. מוטב לו היה מסרב להופיע כלל ולא להוליך שולל את המארגנים והקהל (או לפחות חלק מהקהל).
בלי להתחייב 27914
דובי קננגיסר • בתשובה לגלעד דנבום יום ג', 10/7/2001, 19:37
אוקי. אתה קונה חטיף, ורק לאחר שסיימתי לאכול אותו, מיידעים אותך ש75% ממחיר החטיף מועברים כתרומה למשפחותיהם של שאהידים שהרגו ישראלים בפיגועי התאבדות. האם אין כאן חוסר הגינות? הרי ראוי שתדע לאן הולך הכסף שלך - גם אם קיבלת תמורה מלאה (בדמות החטיף עצמו). לאנשים יש זכות מלאה שלא לתמוך כספית בדברים מסויימים - ועל כן יש לידע אותם מראש בנוגע למטרות שהכסף שלהם יתמוך בהן, בלי קשר למוצר שהם קיבלו.
מצטער... 27917
גלעד דנבום • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 10/7/2001, 19:46
הדוגמה שלך לא מובנת לי: הכסף הלך גם כך וגם כך לפסטיבל ישראל.

האנשים ששילמו תמכו בפסטיבל ישראל, קיבלו תמורה, ובחלקם החליטו לוותר על תמורה נוספת.

קנית חטיף, אכלת אותו, ובסופו ראית שכתוב על האריזה "רוצה להשתתף במבצע? שלח החטיפה לחברה ותזכה בפרסים!".

לא בא לך, זרוק (לפח). בא לך, שלח.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות