בתשובה לאילן, 01/02/05 18:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין שג'ארד דיימונד בספר זה ובאחר (''השימפנזה השלישית'') מונה את החקלאות כאחת ה''אסונות'' שנחתו על האנושות. הוא מראה שהמחיר של היכולת האנושית לקיים יותר אנשים על פחות קרקע היתה מחלות, תוחלת חיים נמוכה, והפיכת החברה האנושית השיוויונית לכזאת של מעמדות ו''קלפטוקרטיה''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק, דיימונד מכנה את החקלאות ''קללה שברכה בצידה'' או ''חרב דו-ראשית''. לא זכור לי שהוא טען שהחקלאות היא ''אסון''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שכתבתי אסון במקום קללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באתי לשפוט אם זה לברכה או לקללה - המשפט לאלוהים הוא. אבל אם נמשיך את הקו התנכי מפרשת בראשית - ניתן להבחין כי האדם הראשון ניברא לתוך מציאות שונה מהמציאות הקיימת היום - האדם הראשון עדיין לא התקלל "בזעת אפיך תאכל לחם" והדרך שבה האדם היה אוכל היתה - "מכול עץ הגן אכול תאכל וכו"' אחרי החטא אדם הראשון מופרש מגן העדן (הגן הקדמון) וכדי לאכול הוא צריך לעבוד את האדמה. השאלה היא האם בעיקבות החטא האדם החכים-לדעת טוב ורע או החטא גרם לא ירידה דוקא וחסר מסויים שאותו הוא צריך להשלים באמצעים טכנולוגים - בזעת אפיך וכו' והאם זה כעונש או שמא תיקון למצבו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדול עלי. אשאיר גם את זה לאלוהים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |