בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 29/01/05 17:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סלק את כל השאר מהמשוואה, והמינהל האזרחי של משטר הכיבוש הישראלי בשטחים דווקא נותן לפעמים לפלסתינים אישורים שמאפשרים להם להשתין. יופי, כבר ארבע פעמים כי טוב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת שלא להישאר רק עם תגובה עוקצנית: אני לא חסיד גדול של ניתוח מצבים תוך "סילוק" דברים מהמשוואה. כל יונק מסוגל להבין שכשהוא רעב אז אוכל זה דבר טוב. בני אדם מסוגלים לבחון מצבים בהקשרים רחבים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאני לא מסוגל, עמך הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגדי צודק. כדי לטעון שיש כאן בעיה, אתה לא יכול להסתמך רק על הניתוח של הקיים בלי להתייחס לשאלות של צדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, לא הבנתי. הטענה של גדי נראית לי קטנונית למדי - אם ''תסלק'' מספיק דברים מהמשוואה, בוודאי שכל דבר יכול להראות צודק או לא צודק כרצוננו. בפרט, כאשר אדם א' מקבל מאדם ב' מאה שקלים כנדבה, נראה לי שאין זה הגיוני ''לסלק'' את פיסת המידע שמספרת לנו שעד אתמול אדם א' עבד עבור מאתיים שקלים (בשביל אדם ב' לשם הפשטות) וכיום הוא עושה את אותה עבודה עבור מאה שקלים. או ב''גדול'' יותר - אני לא מתלהב מנדבות אשר מובנות לתוך שיטה בה חלוקת ההכנסה נראית לי משוללת צדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון שלי היה שאין לך בעייה עם מערכת הצדקה, אלא עם שיטת חלוקת ההכנסה. כזכור, הדיון החל מכך שלא רצית לערב ''מוסד צדקה'' בדיון על קפיטליזם, ואני אמרתי שלעתים בוחרים להתעלם מקיום מוסדות הצדקה הקפיטליסטיים בדיונים ולהשתמש בזה כדי לטעון שהקפיטליזם עוסק רק בצבירת כסף (אגב, זו דוגמא של ''סילוק מהמשוואה'') - ואז אמרת אתה ש''ש לי את הביקורת שלי על הצדקה הקפיטליסטית''. מאז כל מה ששמעתי ממך היה ביקורת על ''שיטת חלוקת ההכנסה'', לא על הצדקה. לי בינתיים נראית הצדקה הקפיטליסטית בתור מה שרק משפר את מצב האנשים תחת משטר האימים הקפיטליסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש צורך לכתוב את מה שנראה לי מובן מאליו: הפגם שאני מוצא בצדקה שכזו היא הצביעות. אדם אשר ביד אחת פוגע וביד השניה זורק כמה פרורים לא נראה לי אלטרואיסט. במקרה הטוב הוא עובד בצורה לא יעילה להחריד, במקרה הרע הוא צבוע ומזיק במזיד. יש הבדל בין חסד אשר נעשה במסגרת נתונה לבין בניית המסגרת עצמה. אדם אשר מבשל את ארוחתו האחרונה של נידון למוות עושה עימו חסד למרות שהארוחה חסרת חשיבות לעומת עובדת מותו הקרב. אפשר לטעון בדוחק שאפילו חייל במחסום בשטחים אשר מאפשר לזקן לעבור ומעלים עין מהבירוקרטיה הקשוחה עושה עימו חסד. החייל הוא אומנם נציג הכיבוש והחסד שהוא עושה בטל בשישים מול מציאות הכיבוש עימה הוא משתף פעולה, אולם אפשר להבין את הטענה שהחייל פועל בעל כורחו, ומתוך מציאות שלא הוא עיצב. הוא עושה את הטוב ביותר האפשרי מבחינתו. אי אפשר לומר זאת על המערכת הכוללת את ארגון 'וראייטי'. לו רק היה מר סלונים מקדיש עשירית מהמרץ שהוא מקדיש לצדקה על מנת לדאוג שההורים של הילדים להם הוא עוזר ישתכרו שכר הוגן, ניחא. אבל הוא לא. וכנראה שהוא מתבייש לדבר על זה, אחרת הוא לא היה מנתק לי בפרצוף. כוח העבודה הזול שישראל מייבאת איננו חוק טבע, והנזק שזה גורם לעובדים החלשים ממילא בישראל איננו משול לגל צונאמי. זו מדיניות הנקבעת ע"י אנשים, ומי שמשתף עימה פעולה (ואף מגדיל לעשות מבחינה זו. העסקה לא חוקית של עובדים זרים דוחקת עוד יותר את שכר הישראלים כלפי מטה) גורם נזק לאזרחים רבים, נזק אשר טקסים עם סלבריטאים בטלוויזיה למען הילדים לא מכפרים עליו. כבר היינו בדיון הזה לגבי חברת 'אינטל', וכבר אז כתבתי מה שאני חושב. שישלמו מיסים כחוק, ויפטרו אותי מה"תרומה לקהילה" שלהם. כי אחרת, אני לא רואה מה כל כך ראוי להערכה בלדפוק אנשים ואז להחזיר להם חלק קטן מהנזק שגרמת להם כ"תרומה". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |