|
אין לי מושג ירוק למה הנושא הזה עולה ולמה הוא בכלל נראה חשוב למישהו, ולמה מי שמגיבים פה פתאום חרדים לכל מילה ומילה שהם כותבים וחוזרים פתאום אל ספרי הדקדוק לראות אם מה שהם כתבו לכללים שמישהו התווה לפני שנות דור.
אנחנו עושים פה לשפה בדיוק את מה שהורסי הדת עשו לה: אנחנו נצמדים למבנה קבוע (בדת אלה הם הטקסים) כלומר לצורה החיצונית, ואנחנו מתעלמים מזה שהשפה החדשה מביעה דברים שונים וחדשים והיבטים חדשים ושונים של חיינו בצורות חדשות ומגוונות. החיים, הרוחניות שלנו, השפה שלנו וכל היבט שלה הם דבר דינאמי, רוב השפות היום, כולל העברית, הן אוסף של מלים וכללי תחביר ממספר רב של שפות שעברו מהפכים ותמורות אינספור במהלך הדורות. אין סיבה שדווקא היום תיעצר הדינאמיות הזו רק בגלל שלמדנו להגדיר למשג ולהכניס לנוסחאות את מה שמצאנו. עכשיו המציאו את נוסחת השינוי, הנוסחה שלא יהיו לה כללים מוגדרים, ונראה אתכם מנסחים את מה מותר ומה אסור לפי נוסחה זו.
|
|