 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר סביר, אם כי סובל מניחוח של התנשאות. אחת מהחולות הרעות של השפה העברית היא שימוש נקלה בה בויכוחים סוציו-פוליטיים. ואין הכוונה רק לחיקוי העבריין (סטנד-אפ) או ה''ימני'' (אלי יצפאן), דוקא במבטא מזרחי ובשפה קלוקלת במכוון, אלא אף- ומתוך כך- בנסיון להגדיר את השפה התקנית כסמל סטטוס, בדומה למוסיקה הקלאסית... ובכן, הפעילות להחדרת המודעות לעברית נכונה אמורה להתחיל בקריאה להעמיד אותה מעל לכל עניין שהוא, ובדרישה ''חנונית'' משהו להתבטא נכון בכל מצב. אגב, לא מובן לי למה המבוגר המצוי סבור שלילד קל יותר להגות ''אוירון'' מאשר ''מטוס'', ומדוע, למען השם, לשון הציווי נתפס כקשה כל כך לשימוש, עד כדי כך, שתרבות שלמה החליטה לוותר עליו לטובת העתיד... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש פרטי לגבי העלמות לשון הציווי: מינימליזם פרגמטי. (שיוהו, משפט שכולו גלותי) הנושא במשפט ציווי הוא עתידי, ואת המשמעות המצווה ניתן לגזור מן הטון1 ומן ההקשר. 1 "טון" , לא "קרטון" מסוממי דיאט-שוקו-קרלו שכמוכם! (תגובה 278056) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע לפחות לשתי השערות. אחת היא באמת עניין קונוטאציה, הציווי תוקפני יותר מצורת העתיד, לכן הדוברים ראו צורך לעדן את זה. אבל במקררים מסוימים זה נשאר, במיחוד בחסרים: לך, בוא. ההשערה שהנניה היא האנלוגיה לצורת השלילה, לא תרצח וכו'. יש גם דוגמות במקרא שיש שימוש בעתיד לציווי, אבל אני לא זוכר מה הן, אז לא משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. דייק, בבקשה: לא העלמות, כי אם זלזול המוני. ב. אם מינימליזם מתבטא במספר הברות, הרי שיש בטיעון שלך כשל לוגי. ג. פרגמטי? במה? יש לך שפה, השתמש בה נכון. זה הכל. עניין של הרגל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |