 |
בשורה התחתונה, שכ"ג, זהו "מדעיזם" (סיינטיזם) פשוט, שסיבתו היא מעבר שגוי משדה חשיבה והתייחסות אחד למשנהו.
טיעון היסוד הדטרמיניסטי שלך הוא טרואיזם, כך שאפשר לדלג הלאה. ברור שאם נתוני מערכת וחוקיה ידועים באופן מלא, באופן עקרוני ניתן לצפות מראש כל התרחשות בה.1
בנקודה הזו, אתה מדמה לראות סתירה בין היתכנות החיזוי לתחושה החזקה שיש לאנשים שיש להם רצון חופשי. זו נראית לי כמו שגיאה לוגית די אלמנטרית.
"רצון חופשי" הוא מונח המגדיר התרחשות פרטית ומקומית. כלומר, אין כאן יותר מטענה שבמצב בו ידועים לאדם נתונים חלקיים, ויכולת הכלתם חלקית אף היא, וכליו החושיים והלוגיים פגומים, הוא מגדיר את בחירתו בין אפשרויות שונות כפעולה המונעת על-ידי "רצון חופשי". כלומר, זה אינו נסיון לערער על היסוד הדטרמיניסטי העקרוני, אלא התייחסות סבירה לעובדת היותו בלתי יישים לחלוטין בהקשר זה.
נדמה לך שאתה הורס כאן בניין, אבל לי נדמה שאתה סתם נוסע עם הבולדוזר על מגרש ריק.
מכאן אפשר להמשיך – ולדעתי, היה צריך להתחיל – עם הטיעון הממשי שלך: תחושת הרצון החופשי היא בעלת משמעות אבולוציונית. ובהמשך: אם נמשיך מהמנגנון האבולוציוני (שהוא כביכול דטרמיניסטי) הרי שנגיע בחזרה להתחלה עם המסקנה שתחושת הרצון החופשי היא נתון נוסף במערכת דטרמיניסטית.2
אם הבנתי נכון את טענתך העיקרית ביחס לרצון חופשי ואבולוציה, הרי היא שהרצון החופשי בביטויו כיכולת לחשוב ולברור בין חלופות הוא פיקציה בעלת ערך אבולוציוני (בדומה לסובייקטיביזם החושי). בהקשר הספציפי הזה, זה לא יותר מניחוש סתמי. אפשר היה להביא הסבר פסיכולוגי, שהיה יכול להיות בלתי נכון בדיוק באותה מידה.
היסוד הסיינטיזמי בדבריך טמון בחיבור הבעייתי שאתה עורך בין תחום דיון פילוסופי ולוגי טהור, לבין מדעי הטבע. אתה מנסה לנתח את הסיבות למונח שהוגדר בתנאים מסוג מסויים ובהקשר של אותם תנאים, במסגרת חשיבה שונה לחלוטין. זו יומרה מופרכת, לדעתי.
==============
1 לבד מהפרדוקס המוכר, כמובן: עצם הידיעה משנה את נתוני המערכת, כך שידיעה מוחלטת אינה אפשרית גם באופן עקרוני.
2 ואגב כך, נפתור כביכול את הפרדוקס ב-1, משום שנוכל לטעון כי הידיעה וידיעת הידיעה, וכן הלאה יכולים להיות כלולים מראש במערכת הנתונים והכללים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש