![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושבת שאפילו מקובלים מסוגלים להבין את ההבדל בין לברך לבין לעשות את עצמם מברכים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המחשבה שלי היתה שאולי עבור המקובל ומאמיניו, עצם מלמול המילים הנכונות על ידי מקובל כמותו מהווה ברכה. אני לא מכיר את המקובל הזה, אז קשה לי לומר לך בוודאות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם אין הבדל בין מצב שבו המקובל מתכוון לברך לבין מצב שבו המקובל אינו מתכוון לברך, הרי שהברכה לא יעילה יותר מפלצבו. אולי מלמול מלים כן. לזה צריך בדיקה חדשה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא מלמול מילים סתם, אלא מלמול מילים על ידי המקובל (כלומר - ברכה). | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |