|
||||
|
||||
את ואגנר נמנעו מלהשמיע בפסטיבל ישראל לו רק בגלל היותו אנטישמי אלא גם בגלל שאת יצירותיו השמיעו בשואה בתוך מחנות וגם בעת ההריגה בגזים לכן נמנעו מלהשמיעו. |
|
||||
|
||||
אלעד היקר, מיתוס ''ואגנר הושמע בדרך לתאי הגזים'' הינו מופרך. לא ניתן לבצע את ואגנר בהרכבים שהיו במחנות. מה שנוגן על ידי אותן תזמורות היו יצירות של של בטהובן, באך, מוצרט ומלחינים גרמנים ולא-גרמנים אחרים. אתה מוזמן להקים תנועת מחאה שתאסור על השמעת יצירותיהם בישראל. |
|
||||
|
||||
ובנוסף למה שאמר ערן, אציין שבמחנות ההשמדה גם אכלו נקניקיות, ודיברו גרמנית, ולבשו גרביים. מגוחך לאסור או להחרים משהו בגלל *יחסו* של אדם או גוף חיצוני למשהו עצמו. |
|
||||
|
||||
הנקודה היא לא החרמתו של וגנר. הנקודה העיקרית היא הפרת חוזה. סוכם שלא מנגנים את ואגנר בפסטיבל ישראל. בארנבוים ידע על ההגבלה הזו, והסכים לנצח. הכנסת ואגנר בניגוד לסיכום המוקדם היא הפרת חוזה גם עם הקהל שידע שואגנר לא יושמע. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך. תגובתי כוונה לאלעד ולדעתו על ואגנר עצמו. את דעתי על מעשהו של בארנבוים תמצא למעלה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שיחפנות היתה חלק מהדיל, לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |