בתשובה לערן בילינסקי, 22/01/05 2:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו, באמת, ערן. אתה יכול להאשים אותי כמה שאתה רוצה שאני נאיבי מטומטם שדבר במידה הטובה כמו ילד קטן לסינר של אמא שלו. זה לא יהפוך את זה ליותר קרוב למציאות. אני לא מבסס את זה, מאותה סיבה שאתה לא מבסס את טענותיך - כי אין להן יותר מדי משמעות אמפירית. אתה מדבר על "פוליטיקאים מעשיים" עם "כוח פוליטי". מהו כוח פוליטי עבורך, אדם שכלל אינו מקבל את הרעיון של מטרות מדיניות (ו' שרוקה)? אז הם צוברים בני ברית וחברים במרכז, אז הם יכולים לסדר לחברים שלהם ג'ובים ולארגן לעצמם טובות הנאה - כל זה לא הופך אותם ל"פוליטיקאים חזקים", אלא בסך הכל למנהלי כוח אדם מוצלחים, למישהו שטוב להכיר אם אתה צריך טובה. אבל הם לא מסוגלים לקדם מדיניות בעזרת ה"כוח" הזה, ולכן הוא לא כוח פוליטי. הגישה הבלבניסטית שלך מרוקנת את הפוליטיקה מהתוכן המרכזי שלה - לא "סגולה טובה" ארטילאית ועקרונות דמוקרטיים מרחפים, אלא התוכן הממשי של פוליטיקה יומיומית: ניסוח מדיניות, קידום מדיניות, ביצוע מדיניות. אין את זה אצלך. אצלך יש רק משתלהבים ומתבזבזים, יש "כוח פוליטי" ריק מתוכן ויש "בני ברית" שלא יועילו לך בשום דבר חוץ מלסדר ג'וב לבן של השכן. כשאתה, אחת ולתמיד, תגדיר לי מה ה*תוכן* של הפוליטיקה לפי הפרדיגמה המוזרה הזאת שאתה משפריץ לכל עבר כאן, אולי אני אוכל לענות לך תשובה קצת יותר מבוססת, וקצת פחות מעוצבנת מזאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, אקס צ'יף, פתאום קפצה למוחי איזו מחשבה מוזרה: בבקשה אל תיתן לארוסתך ללקק ולהדביק את המעטפות של ההזמנות לחתונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת לכמה חודשים, ''מנהלי כוח האדם'' האלה מכתיבים לקבוצת אנשים, שנמצאים בסיטואציה של מקבלי החלטות, מה ואיך להצביע. אני לא מכיר ביטוי מובהק יותר מזה לכוח פוליטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אולי התפיסה המקובלת בקרב הציבור העייף, אבל זה רחוק מלהיות המצב במציאות. מרכזי המפלגות, צריך להזכיר, לא ממש מחזיקים בהרבה כוח כלפי חברי הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "בדלנים" ו"משתלבים" אם לא קידום מדיניות וביצוע מדיניות (אמנם לא ניסוח מדיניות, לפחות לא פומבי)? יש הרבה בעיות בבלבניזם, אבל דווקא את זו אני לא רואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו המדיניות המוזרה ביותר שאני ראיתי בחיי. אני, בכל מקרה, עדיין לא הבנתי מה מאחד את המשתלבים ממרצ עם המשתלבים מהאיחוד הלאומי (יהיו אשר יהיו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמאחד אותם הוא הרצון להשיג את מטרות הפוליטיקה המשתלבת, כמובן (וזה לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הם עושים זאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם כבר אז נדמה לי שהניתוח הפוליטי הנפוץ נוטה *הרבה יותר מהבלבניזם* להסביר פוליטיקה כמשחקי כוח, ג'ובים וטובות הנאה. זו לא הבחנה חדה (אלו רק כך, ואלו רק כך), אבל נטייה ברורה. ראה, למשל, ההסבר של ההתנתקות כתוכנית של שרון להתנתק מהתיקים הפליליים (ואני לא פוסל). ומשהו יותר אישי: בתור סנילי מוצהר, כדאי לך להניח לפני כל תגובה שלך נגד הבלבניזם (ואולי בכל נושא איילי לעוס) שכבר כתבת אותה כמה פעמים, וכבר ענו לך כמה פעמים, או שאתה סתם לא זוכר נכון מה הבלבניזם אומר. זה חלילה לא צריך להניא אותך מלכתוב את הטענה, אבל זה צריך לעודד אותך לנסח אותה יותר בנימוס (ולא, אני לא אומר שכשיש לך טיעון מוחץ וחדש אז מותר לך לנסח אותו לא בנימוס...) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |