בתשובה להמסביר לצרכן, 26/01/05 0:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה חוזר על ההמצאה הזו שוב ושוב, ואני עדיין לא מבין למה הכוונה ב"רווח מוגבל על ידי חוקים". האם יש בארץ חוק האוסר על הכנסות שמעל לסכום מסויים? המדינה לא מגבילה את הרווחים; היא פשוט קובעת כללי משחק. למשל, מותר לבעל חברה להרוויח ארבעים מליון שקל לשנה אם הוא משלם לפחות את שכר המינימום שנקבע בחוק, ואסור לו להרוויח אפילו ארבעה מליון אם לא. מותר להרוויח אם העובדים מועסקים בתנאים נאותים (אוורור, רמת רעש סבירה, מיגון מחומרים מסוכנים), ואסור אם לא. גובה הרווחים איננו רלוונטי. באותו עניין, יש לי שאלה אחרת: האם בעל חברה שיוזם ומפתח וממציא ומסכם אפסילונים - עושה את כל זה רק בגלל שבסוף השנה הוא יוכל להכניס לכיס עשרה מליון שקל, אבל בשביל שבעה מליון לא שווה לו להתאמץ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בפתיל הזה (בניגוד לדיון ארוך אחר) אני לא שואל על חוקי מדינת ישראל אלא על חוקים וערכים באופן כללי. אין לי הסכם הגנה עם קפיטליסטים אחרים שסוברים שלא צריך חוקים בכלל. להפך, אני חושב שהסיבה שיש מדינה היא כדי שיהיו כללי משחק. ובתוך כללי המשחק ראוי לנסות ולהרוויח יותר. מה שאני מנסה לברר כאן הוא איזה סוג של חוקים כדאי למדינה שיהיו לה. למשל הגנה על זכויות יוצרים הוא חוק שנראה שאתה ואני מסכימים שיש בו צורך. על חוקים אקולוגיים אני חושב שגם נוכל להסכים. שכר מינימום הוא חוק רע לדעתי (אבל זה כבר ניטחן בעבר). השאלה שלי היתה, לא לגבי מדינת ישראל, אלא באופן כללי לגבי חוקים שכן מגבילים רווח: האם חוק שאומר שלממציא או מנכ"ל (לדוגמה) אסור להרוויח יותר מפי 10 מהממוצע, הוא חוק טוב למדינה. ולשאלתך, אין לי שום אפשרות להכריע עקרונית בין 7 ל 10 מיליון. לי מספיק מיליון אחד. יש כאלה שלא יקומו בשביל זה בבוקר (ואולי דווקא לאחד מהם יש המצאה שתציל מיליון אנשים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה השיקול, נראה לי הרבה יותר סביר שאנחנו מפסידים את ההמצאות של מאות-אלפי בני העניים שלא יכולים ללמוד, מאשר את אלו של אותם שניים-שלושה שבשביל שבעה מליון שקל לא שווה להם להציל את העולם (אבל בשביל עשרה מליון כן). אגב, מישהו הציע להגביל את תקרת ההכנסה של מנכ"ל בחברה פרטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנקודת המבט של החברה זה בהחלט שיקול. יש לנו עניין משותף שיהיו יותר המצאות ויותר אפסילונים יצטברו יותר מהר. לכן אני מסכים איתך. זה שיש הרבה בני עניים שלא יכולים ללמוד זה, לדעתי, הפסד לחברה. לכן כמו שאמרתי בדיון הקודם אני בעד לספק חכות - כלומר השקעה ממלכתית בחינוך. השאלה היא איך. ובכן, אני לא סבור שהגדלת קצבאות הילדים או שכר המינימום או דמי הבטלה או תשלומי העברה אחרים יגבירו את אחוז הלומדים בצורה משמעותית. אני גם לא חושב שפתיחת האוניברסיטאות (הורדת הרף ) והפיכתן למועדוני נוער מתבגר תעזור. אם המדינה משקיעה בחינוך היא צריכה לעשות זאת בצורה שתניב פירות (עם איזהשהו ROI). אולי מילגה לפי ציונים או משהו כזה. --- אגב, לא זוכר אם מישהו הציע הגבלת ההכנסות של מנכ"ל. זה אני ששואל האם לדעתך ולדעת ד.ק. (או אחרים), כדאי למדינה כלשהי לעשות זאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |