בתשובה לערן בילינסקי, 25/01/05 11:42
זוכתה 277143
האייל האלמוני • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 25/1/2005, 12:23
לפי מה שהבנתי מהראיון:
1. היא נסעה במונית אחרי האוטובוס במרחק בו גם היא יכלה להפגע.
2. היו לה חברות נוספות באוטובוס, חלקן נפגעו בפיגוע.
3. היא יזמה את ההליכה למשטרה.
4. כשהיא ירדה מהאוטובוס, החברה שלה הרגיעה אותה ואמרה לה שזה נשמע לה כמו משוגע.
5. היא התנהגה באופן ממנו ברור שהיא מתאבלת על הפיגוע ועל זה שהיא לא עשתה כלום.

למרות שסעיף 5. נראה מרשיע, אני חושב שהוא דווקא זה שזיכה אותה. חלק חשוב מחובת ההוכחה במשפט פלילי הוא הוכחת הכוונה. וההנחה היא שמי שמתאבל על התוצאות לא התכוון שהם יקרו. ואם נחזור למרגלית הר-שפי, אם היא היתה עומדת בצפירה לרבין, אולי היא לא היתה מורשעת.
זוכתה 277316
עדי • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 25/1/2005, 22:25
אף אחד לא עומד בצפירה לרבין.
מ''ש 277334
עדי • בתשובה לעדי יום ד', 26/1/2005, 0:25
חשבתי שהתכוונת לצפירה שנתית (כלומר, חשבתי שסתם התבלבלת), אבל פתאום הבנתי (סתם, לא הבנתי. הסבירו לי) שהתכוונת למקרה שאחרי הרצח. אז סליחה על ההערה המיותרת.

קישור חביב למאמר של משה פייגלין:
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות