בתשובה לאורי רדלר, 25/01/05 0:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לעתים נדירות אני עושה זאת, אך הפעם זה פשוט מתבקש. נראה לי שיש לך בעייה חמורה בהבנת הנקרא. הציטוטים שהבאת הפתיעוני במידת הסתירה שיש בינם ובין מדיניות ההתנתקות. לא ציפיתי לתמיכה כזאת בעמדתי. להזכירך, אם אינך זוכר, ה"פעימות" הן אזורים ריקים מכל ישוב או אפילו מאחז, והמצע עוסק בהתמקחות עליהם. אז אם המצע מתמקח על הפעימות האלה הוא מאשר להחזיר את כל ירושלים ותל אביב בגלל שהם לא רשומים בו ? רק הכופרים בקיום הרצון *החופשי* ודומיהם יכולים לומר דבר כזה. והסעיף השני מדבר בעד עצמו, ואיך בעיניך הוא מסתדר עם עקירת ישובים לאלהים ול "הכופרים בקיום הרצון *החופשי* ודומיהם" הפתרונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר אנשלוביץ היקר, בניגוד לנכונותך הבלתי נלאית להכנס לפרד"ס עד הסמך שבו לצורך קריאת הדברים באופן הנוח לך, כאשר העובדות סותרות באופן בוטה ומפורש את טיעוניך, אתה מייד מאמץ מבע טמום ואטום של מי שגם הפשט הפשוט ביותר אינו מובן לו. הכלל הפשוט ביותר לגבי מצע, בוודאי בתוך ההקשר המופרך שנתת לו כהתחייבות חוזית כובלת, הוא שאם נסיגה אינה אסורה בתוך הקשר זה, הרי שהיא מותרת. על אחת כמה וכמה כאשר מוגדרים האיזורים מהם לא תהיה נסיגה (בטחון חיוני), דבר שיש בו אישור כמעט מפורש לכך שנסיגה היא צעד קביל במקום שכלל זה אינו תקף. כל המהומה כאן מתחוללת סביב טעות לוגית פשוטה שלך – באשר אתה מבלבל בין מה שלדעתך היו דעותיהם של חברי הכנסת של הליכוד ערב בחירות 2003 והמצב היום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |