בתשובה לדב אנשלוביץ, 08/07/01 20:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במקום כזה גם לא יקראו לכך גניבה. להתנהג כפי שמתנהגים הישרים ביותר הוא להיות ישר. מעבר לכך - פראיריות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם שמעת על אגדה עתיקת-יומין בה מסופר על בחור חביב בשם נוח? נדמה לי שבמערכת הערכים שלך יש לאגדה הזאת אף מקום מיוחד של כבוד, שכן היא כרוכה ביחד עם כמה אגדות וסיפורים משעשעים אחרים במה שנחשב עבורך "דברי אלוהים חיים" או לפחות "קדוש". ובכן, האם זכורה לך הסיטואציה שמתוארת באותו סיפור לפני-השינה? איך היית ממקם את התבטאותך האחרונה - לצד נוח, או לצד האנשים שסביבו? האם יהיה לך מקום בתיבה, כאשר יגיע המבול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הם בשביל אטיאיסט מובהק כמוני "דברי אלהים חיים" או "קדוש" ? ואגב, כיון שהזכרת את נוח, האם אתה מכיר את פרוש רש"י למילה "בדורותיו" במשפט: "נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו" ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתשובה לשאלתך: כן. ואם הדוגמה לא מספיקה לך, תמיד אפשר לחזור לתחום האנשים הנמוכים עם השפמים המצחיקים, אבל זה כבר באמת קל מדי. אתאיסט מובהק, הא? טוב לדעת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. מי הם בעלי השפמים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, חשבת שימנים חשוכים הם מן הסתם דתיים_קיצונים_פרמיטיבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מההתרשמות האישית שלי ממך, ומהזיכרון (הכנראה לא מוצלח במיוחד) שלי של תגובותייך בעבר, הגעתי למסקנה אישית מוטעית. קבל את סליחתי אם נעלבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא דב אנשלוביץ" הוא באמת "לא דב אנשלוביץ". כפי שאמרתי בחקירתי במשטרה לעולם איני חותם בשמות בדויים, והייתה זו תגובה של משתתף אחר. אבל מעניין. הוא קלע לדברים שגם אני רציתי לומר. רציתי לנסח משהו כמו: "טוב. לא חובש כיפה. אבל עדיין לא הוכח שאינו בעל קרנים וזנב, כמשתמע מדעותיו." בסופו של דבר לא הגבתי על כך, ומישהו עשה זאת במקומי. כדאי באמת שתעשה בדיקה כללית של סטראוטיפים מוטעים בהשקפת עולמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן לא נעלבתי. בכל צבור יש כל מיני אנשים, ובתוך הצבור הדתי יש גם כאלה שאין כל בושה להיות כמותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אולי יודע, אני, בור שכמותי, דווקא לא. האר נא את מחשך חיי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד טוען שהוא מכיר את הפרוש. מדבריו ניתן להסיק גם שחשב (בטעות) שאני בעל חינוך דתי, ולכן אין ספק שאף אני מכיר את הפרוש הזה. זה פרוש מאד מפורסם. אני זוכר אותו מלימודי התנ"ך כפי הנראה בכתה ב' למרות שלמדתי בבית ספר חילוני. אתה לא מכיר, אבל אני בטוח שכל חובש כיפה שתשאל אותו ידע במה מדובר. לכן מאד משונה שגלעד בחר להביא את דוגמת הסיפור של נוח כדי להחליש את טענותיי. סיפור נוח במשולב עם הפרוש המפורסם הזה בדיוק מחזקות את טענותי, ובצורה כל כך חזקה שאני ממש מודה לו עד הדוגמה. הוא עשה מעשה בלעם: ביקש לקלל ויצא מברך. ולאחר ההקדמה הארוכה הפרוש הקצר: ובכן, טוען רש"י נוח לא היה צדיק כל כך גדול. אבל "בדורותיו", דור הרשעים הוא היה יחסית בסדר. זה כל הפרוש. ואני מוסיף: וזה הספיק לו כדי להינצל. ואגב, לא היה צורך בבקשתך כדי שאמשיך ואביא את הפרוש. עשיתי אמנם שהייה של לילה אחד כדי להגביר את המתח, אבל קוראי האייל היו מקבלים זאת אם בקשה או בלי בקשה. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשורה האחרונה צריך להיות כמובן ''עם'' ולא ''אם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה היא שהפירוש שלך אינו נכון. נוח היה צדיק בין רשעים, צדיק יחסי, ע"פ רש"י. כלומר, הסטנדרט, הנורמה, של אותה התקופה היה רשע - גניבות, רציחות, אונס וכל השאר היו עניין נפוץ ומקובל. אתה אמרת שמי שאינו עומד בתנאים המוסריים של הרוב הוא "פראייר" מסקנה: נוח היה פראייר, אם אתה היית במקומו היית מצטרף לרשעים, שכן: "במקום שבו הישרים ביותר גונבים מהמכולת, כלומר אין חוץ ממך מישהו שלא גונב, תהייה פראייר אם לא תגנוב. זה מובן מאליו" (ד. אנשלוביץ, 08.07.2001, 20:55) כלומר היית מיישר קו עם הרמה המוסרית של הרשעים, ו"תיבת דוב" לא הייתה נבנית. יש לך סנפירים בהישג יד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדוגמאות שהבאתי לא הבאתי את מעשיהם של התורכים בארמנים, או או רוצחי שבט האיבו באפריקה לא מזמן, או את הרעלתם של הכורדים בידי סאדם חוסיין בחומרים כימיים ובודאי לא את מעשי הנאצים. בכוונה הבאתי את מעשיהן של הטובות באומות (הרי מקובל שארצות הברית ובריטניה הן ארצות נאורות), ואפילו אמרתי שמעשה כהפצצת הירושימה ונגאסקי לא הייתי עושה למרות שעשתה זאת אומה נאורה. זה בודאי מעמיד אותי ברמה של לפחות נוח, ואת הסנפירים כדאי שיחפשו אתה וכל השמאל שבגללם ובגלל איוולתם שופכים את דמנו יום יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אלהים יגיד לי שהוא מטביע אותי בגלל שאני לא טוב מארצות הברית ובריטניה, לפחות בעיות מצפוניות לא יהיו לי. דמויות אידיאליות קיימות, כידוע, רק בבדיחות, ובדרך כלל אין הן מתוארות בצורה מחמיאה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |