בתשובה לאייל אבישר, 22/01/05 18:42
ניסיון לפתור את הבעיה: 276589
>X< • בתשובה לאייל אבישר יום א', 23/1/2005, 0:34
אין כאן שום מהלך ספקני. מה שמופיע בפנינו, מופיע בפנינו ואי-אפשר להטיל בכך ספק. גם אם ניתן לקרוא למה שמופיע בפנינו 'הזיה'. מנקודת הראות הסובייקטיבית לא ניתן למצוא שרשרת סיבתית של אירועים נפשיים, ונעלמת בעיית הדטרמיניזם.

הציטוט מהטרקטטוס של ויטגנשטיין שהביא 'פטר חמור' מסביר טוב את עניין הסובייקטיביות.
ניסיון לפתור את הבעיה: 276613
אייל אבישר • בתשובה ל>X< יום א', 23/1/2005, 7:39
אני לא כל כך בטוח (אני בטוח שלא) שזה סותם את הגולל. זה פשוט מותיר אותך ללא הכרעה בדיוק כפי שהיה צריך לצפות. אם אינך רואה את העין מנין לך שזו עין בכלל? המשפט הזה נכון הן סובייקטיבית והן אובייקטיבית. בתור משתתף במערכת שאינה ניוטונית איך אתה אמור לדעת שהיא כזו? הציטוט מהטרקטטוס אינו מסביר את הסובייקטיביות הוא פשוט שולל את האובייקטיביות. הותרת אותנו ללא הסבר לכאן ולכאן ואין בזה שום דבר רע. עם זאת, הסברים סיבתיים (אקראיים) יוצרים השערה פוזיטיבית הגיונית, מעולם לא שמעתי כזו עבור הרצון. את כל הטענות מצידו אפשר לסכם - "הוא פשוט שם, אינך מרגיש?"
ניסיון לפתור את הבעיה: 276691
>X< • בתשובה לאייל אבישר יום א', 23/1/2005, 16:43
אין משמעות ל'הסבר של הסובייקטיביות'. הסובייקטיביות פשוט נוכחת כאן ועכשיו. רק היא מסבירה דברים. גם אין משמעות להגיד 'מנין לך שזו תודעה בכלל?' (או 'עין' בדוגמה של ויטגנשטיין). לא יכול להיות ספק בקיומה של תודעה כאן ועכשיו.
ניסיון לפתור את הבעיה: 276696
אייל אבישר • בתשובה ל>X< יום א', 23/1/2005, 17:28
נראה לי שברחנו לסמנטיקה. את הסובייקטיביות הזו אתה יכול לתאר כפן פסיכיזם או ככוח הבלתי תלוי היחיד שקיים, אני אקרא לזה יקום. זה כבר לא ישנה הרבה. כשלוק התעסק בשאלה הזו הוא גרס ראשית שהיא מנוסחת גרוע, השאלה היא האם האדם הוא חופשי. אין טעם בשאלה - האם הרצון/ תודעה הם חופשיים כי הם אינם סוכנים אלא אפיונים. החלק הראשון של תשובתו הוא שהאדם אינו חופשי מתודעה/רצון. לדעתי כשאתה מאציל את התודעה הזו לכל, או כדבר הראשוני (קיום), אכן אין לו משמעות. הוא הופך לחסר תבונה (באופן שאני תופס אותה). אותה התוצאה מתקבלת "כשהרצון אינו חופשי".
ניסיון לפתור את הבעיה: 276705
>X< • בתשובה לאייל אבישר יום א', 23/1/2005, 18:37
זה ההיפך הגמור מדיון סמנטי. אתה מתעקש להתייחס לתודעה כאובייקט במקום לצאת מנקודת המוצא הכי פשוטה - להיות פשוט מודע לתודעת ההווה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות