בתשובה לערן טרומר, 08/07/01 0:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מההודעה נראה שחלק מהמסרים לא הובהרו דיים במאמר. ראשית, דווקא לנושא הפרטיות שהעלית בסוף הדברים. ההצעה שלי אינה משנה דבר וחצי דבר בנושא בעייתי זה. כבר היום נצברים ונשמרים באופן שוטף נתוני המיקום של כל מנוי אצל חברות הסלולר, ואלה בתורן מעבירות אותן לחברות יישומים ושירותים שונות שעובדות איתן בשיתוף פעולה הדוק. האם אתה יודע מיהן החברות להן מוסרת סלקום את מיקומך? האם אתה סומך עליהן? סביר שהתשובה לשתי השאלות היא "לא", ולכן הבעיה כבר קיימת ובעוצמה מלאה. דווקא שינוי המודל כפי שאני מציע, דהיינו פתיחת המידע לכל דורש ולא רק למי שסגר בחדרי-חדרים איזו קומבינה עם המפעיל שכל פרטיה חסויים, יכול להביא בסופו של דבר לשקיפות בתהליך שתאפשר הגנה אמיתית על פרטיות המנויים. היום, המידע הזה נודד ממקום למקום בתהליכים המוגנים בהסכמי סודיות ואין אף אחד שמפקח על הדברים. שנית, ההבדל בין מכירת נתוני מיקום לבין שירותי ערך מוסף למיניהם נעוץ בעובדה שחברת הסלולר לא תהיה מפעילת השירות ותמשיך לעסוק רק במתן גישה ובשיפור רמת השירות ע"י שיפור תשתיות התקשורת שלה. התחרות בנישה הספציפית הזאת תהיה על מי מסוגל לתת נתונים מדוייקים יותר, ברזולוציה גבוהה יותר, בתדירות גבוהה יותר, ושאר הפרמטרים שנובעים ישירות מאיכות הטכנולוגיה שבידי החברות אך לא מיכולתם להפעיל את השירות. זה לא שונה מהתחרות שהיתה פעם על איכות הקול בשיחות הקוליות, או מהתחרות שיש בין ספקי אינטרנט על מהירות הגישה לרשת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם כיום המידע על מקום הימצאי מועבר לגוף שלישי ללא צו של בית המשפט? המחשבה על כך שאישתי יכולה לדעת איפה מתקיימות "ישיבות העבודה" שלי גורמת לי לכבות את הסלולרי כבר עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הספציפית לגביך תלויה כמובן בנסיבות, אבל התשובה היא בעקרון כן. גם אם במקרה זה לא קורה היום, זה יכול לקרות מחר בבוקר ועד כמה שידוע לי אין כרגע חקיקה מסודרת בנושא. חשוב עם זאת להבין שהמצב היום הוא שחברות הסלולר מעבירות נתוני מיקום לחברות אחרות רק במסגרת שיתוף פעולה הדוק ביניהן ותוך מודעות מלאה לתהליך, וחברות הסלולר הן גם אלה שנושאות באחריות המלאה למה שיקרה עם המידע הזה ולכל פגיעה שעלולה להגרם מכך למנויים. השאלה אם כן חוזרת אליך - עד כמה אתה סומך על חברת הסלולר שלך, והאם אתה מאמין שהיא דואגת לפרטיותך בהווה ותמשיך לעשות זאת בעתיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אין חקיקה ספציפית, אולם רשמת מאגרי המידע כבר התחילה בבדיקת הנושא, שנופל כנראה במסגרת החקיקה הקיימת בתחום הגנת הפרטיות ומאגרי-מידע, בעקבות שירות של "פרטנר" שנועד לאפשר למעבידים לדעת היכן נמצאים עובדיהם. המודל שאתה מציע סותר את המקובל והמותר בשוק מאגרי המידע בארץ: מכירת פרטים מהמאגר היא עסק סבוך שחלות עליו מגבלות רבות. לעומת זאת - מכירת שירות באופן שאינו חושף את תוכן המאגר (למשל: צה"ל מוכר את השירות "משלוח דואר פרסומי לאנשי צוות אוויר" אך אינו מוכר את השירות "רשימת אנשי צוות אוויר") היא עניין מקובל ונפוץ. בהחלט אין מניעה שחברות הסלולר ימכרו שירותים מסוג "הפצת מסר X ללקוחות הנמצאים ב-Y", כשם שחברות פרסום באינטרנט מוכרות את השירות "הפצת מסר X ללקוחות המבקרים באתר Y", אולם נראה כי יהיה צורך בהסכמתו של הלקוח לקבל מסרים ישירות מכל ספק-מסרים. הסיכוי של ספקים קטנים לקבל את הסכמתם של כל המנויים הוא קטן, לעומת זאת לחברת הסלולר יש יכולת לקבל הסכמה כזו (כחלק מהסכם-ההתקשרות הסטנדרטי) ולנצל אותה כדי להעביר מסרים של ספקים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יוצא מנקודת הנחה שהפצת מסרים מבוססי מיקום היא ראשיתו וסופו של העניין, בעוד אני רואה בשירות הספציפי הזה רק את קצה הקרחון של עולם שלם של שירותים חדשניים שכולם מבוססי מיקום. העולם הזה ימות עוד בטרם יוולד אם חברות הסלולר יהיו אלה שאמונות על הפעלת השירותים, מה שעלול להוביל כאמור לחקיקה שתחסל את התחום וכך כולנו נפסיד. אני מבין את הבעייתיות שבמכירת חלקים ממאגר מידע מול הקלות היחסית שבמכירת שירותים מוגדרים היטב המבוססים על המידע שבמאגר, אך נראה לי שעם כל המגבלות, מתן הרשאה לחברות עצמאיות לקחת את המידע הזה ולהשיק באמצעותו שירותים באופן עצמאי הוא הדרך היחידה שבה כולם ירוויחו. אין שום מניעה מבחינתי ואפילו רצוי שאותן חברות יידרשו להתחייב מראש שאופן השימוש במידע לא יהווה פגיעה בפרטיות המשתמשים, ושיופעל עליהן מנגנון פיקוח שיוודא שכך נעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה ברירה מלבד הסכמה מפורשת של הלקוח (מה שקראו פעם ''מנוי'') למסירת מידע אודותיו לצד שלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבעיה היא שאז יש למעשה רדוקציה של כל העסק להחלטה בינארית אחת (כן מסכים למסור את המידע או לא מסכים), בעוד שבעולם שאני מדמיין יהיו עשרות חברות שמציעות שירותים מבוססי מיקום ואתה כלקוח תרצה מן הסתם להשתמש בשירותים של חלק מהן אך לא של כולן. רעיונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי רוצה שום שירותים מבוססי מיקום אלא כתשובה לפניה שלי לשאילתות בנוסח ''איפה בית המרקחת הקרוב''. לצורך זה אין צורך שהמיקום שלי יימסר לנותן השרות, מספיק שמיקומם של נותני השירות נמצא במאגר של חברת הסלולר שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאה אחוז. ברור שזכותך לוותר על שירותים מסוימים על מנת שלא לחשוף את פרטיך. קח רק בחשבון שהיום אינך חשוף למספר רב של שירותים מבוססי-מיקום אטרקטיביים, אך בעתיד יהיו שירותים רבים כאלה והפיתוי להשתמש בהם יהיה גדול. הנה עוד דוגמא לשירות מעניין. את הטכנולוגיה מאחוריו מפתחות מספר חברות בעולם ואני יודע לפחות על חברה אחת בישראל שמציעה פתרון כזה (http://www.estimotion.com). הרעיון הוא לדווח לנהגים בזמן אמת על מצב התנועה באזורם כמו בגלגל"צ אבל באופן ויזואלי, מדויק, אמין ועדכני. הדבר מתבצע באמצעות מדידה שקטה של הזמן שלוקח לאלפי הנהגים שנוהגים כרגע בעיר להגיע ממקום למקום, וחישוב עומס התנועה בכביש בו הם נוסעים על סמך מידע זה. המחשב המרכזי דוגם שוב ושוב את מיקומם של כל הנהגים המשתתפים בשירות (באופן אנונימי, לאף אחד לא אכפת מי הנהג, רק איפה הוא), מחשב את העומסים לפי התוצאות, ומעדכן מפת כבישים של העיר כאשר כל כביש נצבע בצבע המשקף את העומס שנדגם בו כעת. לא ידוע לי אם וכיצד ניתן לקבל את המפה המעודכנת ברכב נוסע, אבל זה פרט שולי יחסית ופתיר בכמה דרכים. הרעיון מאד יפה לדעתי. יש פה שימוש ברשת של מידע על מנת להגיע לתוצאה (מצב התנועה) שלא ניתן לקבל בשום דרך פשוטה אחרת. הסכנה לפרטיות טמונה במידת האמון שהנהג נותן בספק השירות שלו, שכן המידע אמנם מגיע למחשב המרכזי אך הוא נצבר שם יחד עם מיקומם של עוד אלפי נהגים, ולמרות שלכאורה לא אמור להתנהל מעקב אחרי שום נהג ספציפי, בפועל ניתן לנהל מעקב כזה ולפגוע בפרטיות הנהג. כאמור, כל אחד יחליט לעצמו האם הוא מעוניין לקחת חלק בשירות כזה או לא. אני רק הייתי שמח אם את השאלה הזו היתה שואלת אותי החברה שמפעילה את השירות בפועל, ולא מפעיל סלולרי שעסוק באלף דברים אחרים והפעלת שירות כזה יושבת די נמוך בסדרי העדיפויות שלו. לא בטוח שחברות הסלולר מעסיקות עובדים בעלי רקע בהפעלת שירותים מהסוג הזה, ולכן אני בספק אם יש להן את היכולת להשיק שירות כזה בהצלחה בלי ליצור מיד רושם של "אח גדול" ובלי להרגיז את הרגולטור יותר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי (אינני זוכר היכן) על טכנולוגיה המודדת את עוצמת הקליטה של הרשת הסלולרית בנקודות רבות וע"י כך יוצרת "מכ"ם פאסיבי" המסוגל לגלות אפילו - תחזיקו חזק! - את המטוס החמקן. נכון, זה אמנם לא יישום שחברות הסלולר שולטות בו, אבל הן יכולות להפריע לו (תמורת תשלום סמלי, ברגע הנכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או ב-Slashdot, לפני כחודש: "הארץ" הם לא בדיוק האורים והתומים, מקור המידע של כל באי האתר באשר הם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דרך פשוטה בה אנשים יכולים להגיע במהירות ממקום למקום בלי שום פקקים: רכבת תחתית. השיטה הומצאה בטרם נוצר מכשיר סלולרי אחד והוכחה כמוצלחת. בזה צריך להשקיע כסף ולא בפיתוח טכנולוגיות מוזרות. אבל אם כבר טכנולוגיות - לא הגיע הזמן שהמכונית תנהג בעצמה? הנהג יכניס את יעד נסיעתו והמכונית תביאנו ליעדו (כמובן, בדרך הכי מהירה, בהתחשב בעומסים, תוך שימוש בטכנולוגיה המוצעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהכותב נוסע ברכבו הפרטי. לאחרונה אני נוסע בעיקר באוטובוסים ואולי גם פה אפשר להמציא משהו: למשל, אם אני מחכה לאוטובוס, אני רוצה לדעת איפה נמצא האוטובוס שאני מחכה לו. אם הוא רחוק מדי, או עמוס מדי (לשם כך, כמובן, יש חיישנים בכניסה וביציאה), אולי אשקול שימוש בקו אחר. אם יש אוטובוס קרוב שעובר קרוב לביתי, ארצה לדעת מתי עליי לצאת. אם נשכלל את המוצע בפסקה הקודמת, זה צריך לפעול כך: אני מזין את היעד שלי, ומקבל הוראות בסגנון: לך לתחנה X; עלה על אוטובוס Y המתקרב כעת; לך ברגל עד Z; קח מונית (שביתה כללית של אוטובוסים). באישור המשתמש, מידע זה (או תמצית ממנו) יועבר מיד למחשב של תחנת מוניות שירות שמיד יספקו את הביקוש לנסיעות. די ברור שהצעות האלה לא תמומשנה כי גם המשקיעים וגם מפתחי התוכנה נוסעים במכוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גאוני. צריך להשקיע בזה כל מי שמעניין אותו לווסת נוסעים לתחבורה הציבורית שזה דן ואגד ועיריית ת''א למשל, ומשרד התחבורה וכו'. בחיי אם היה כזה דבר, לא היה אכפת לי לנסוע באוטובוס לפעמים. האייל הקורא - מעבדת סטרט-אפ מחתרתית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה גאוני? השיטה הזו לא תשפר בכלל את נוחות הנסיעה באוטובוס; זה עדיין איטי ורועש, עדיין צריך לעמוד אם האוטובוס מלא ולסבול 60 אנשים מפוקפקים שרובם לא מדברים עברית, ועדיין צריך לסבול נהגים עצבניים. בשביל מה צריך מכשיר שיאמר לי איפה האוטובוס שלי נמצא כעת? הרי אם אני כבר עומד בתחנה אז בכל מקרה אין לי ברירה ואני מוכרח לחכות לאוטובוס עד קץ הימים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הדבר *הכי* בלתי נסבל באוטובוס, זה לחכות לו. עבורי בכל אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים יש חלופה לנסיעה בקו המועדף עליך, כגון נסיעה בקו אחר או הליכה ברגל. מידע על מיקום האוטובוסים היה עוזר להחליט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון ששירות שעליו אומר המשקיע ''אני לא אשתמש בזה, אבל...'' מתחיל את דרכו בעמדת נחיתות, אך אין בכך משום סיבה מספקת לפסילתו. רוב המשקיעים בהון סיכון ואנשי ההיי-טק בכלל מודעים לכך שהם אינם מייצגים באופן נאמן את אוכלוסיית המשתמשים הגדולה, וכל עוד ניתן להוכיח שיש לשירות עתידי כלשהו שוק מספיק גדול, מודל עסקי יציב וטכנולוגיה מספיק עמוקה (או חסם תחרות אחר), הוא לא ייפסל על הסף. לפעמים מספיק גם שרק חלק מהתנאים הללו יתקיימו באופן משביע רצון, אבל זה כבר תלוי במצב שוק ההון, ובמצב של היום נדרשים היזמים להוכיח היטב את כל השלושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטה שכבר פועלת: לאחרונה הייתי משולל רכב במשך כחודשיים (העגלה העתיקה שלי שבקה חיים, סופית). נאלצתי להגיע לעבודה וממנה בקו בין עירוני. לקראת יציאתי התקשרתי תמיד ל"אגד" לברר מתי יוצא האוטובוס הקרוב לדרכו. לעתים עשיתי זאת מתחנת האוטובוס עצמה, כדי להחליט באם כדאי לי לקחת מונית. מובן שההצעה שלך הרבה יותר משוכללת וטובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטכנולוגיה של היום ניתן להביא שיפור דרמטי בנוחות השימוש בתחבורה ציבורית - כל מה שצריך זה מעט חזון ותקציב. אם נניח (הנחה לא בלתי-סבירה) שכל אוטובוס יצוייד במכשיר כגון מירס או GPS או סוג אחר של שירות המאפשר מיקום , אז כמובן שניתן יהיה לדעת בכל רגע נתון את מיקומו של כל אוטובוס. מה אפשר לעשות עם זה? 1. להתקין בכל תחנת אוטובוס לוח אלקטרוני שיודיע מה מרחק האוטובוס, בתחנות , מן התחנה. לנוסע הממתין תהיה הערכה של זמן ההמתנה. זה נראה חלום באספמיה - כמובן שבארצנו יזדרזו לומר "אין תקציב" ולבנות עוד מחלף... 2. עבור משתמשים בעלי טלפון סלולארי, ניתן יהיה להזין מספר אוטובוס ותחנה, ולקבל הודעות SMS על התקדמות האוטובוס. חישבו למשל על נוסעים שגרים קרוב לתחנה ויכולים לשבת בבית בנחת ולרדת רק כשיקבלו הודעה סלולארית שהאוטובוס נמצא במרחק תחנה אחת מהם. כנ"ל עם אנשים שיוצאים מהעבודה. 3. כמובן ששני השרותים הנ"ל יכולים גם להעביר הודעה בנוסח "פקק באיילון -צפוי עיכוב בהגעת האוטובוס". 4. עם קצת יותר חזון - כיוון שיצטבר מאגר-מידע נרחב על מיקומי אוטובוסים ומהירות התקדמות לפי שעות , מיקום, וכו' , אפשר יהיה לתת הערכה - מדוייקת למדי - על זמן הגעת האוטובוס (למשל: "האוטובוס במרחק 6 תחנות , יגיע תוך 20-30 דקות) . לדעתי זה תרגיל, לא קשה, באלגוריתמי הסקה סטטיסטית... הדבר יאפשר לאנשים לבצע החלטה מושכלת לגבי אמצעי התחבורה הציבורית המתאים (למשל - במקרה הנ"ל כדאי לי ללכת 5 דקות לתחנה שהאוטובוס צפוי להגיע אליה תוך 7 דקות). 5. ואם נמשיך עוד יותר לכיוון המדע-הבדיוני, אם חברת האוטובוסים היתה בעלת מוטיבציה אמיתית לשיפור השירות, מדוע שהנהג לא יודיע דרך המערכת שהאוטובוס שלו מלא ולשלוח אוטובוס נוסף מתחנה מסויימת והלאה? והערה אחרונה כללית: פרט לתענוג שבנסיעה עצמה , לדעתי אי-הוודאות שבתחבורה ציבורית , וההמתנה שנגרמת מכך הם בין הגורמים החשובים ביותר שמונעים שימוש בה. אם הטכנולוגיה תאפשר להקטין את אי-הוודאות הזאת, הנסיעה יכולה להפוך לארוע פחות טראומטי והרבה יותר נוח וזמין לאנשים רבים. אני יכול להעיד על כך מנסיוני שלי - אני גר ליד תחנה ראשונה ולכן במקרים רבים יודע זמן מדוייק של יציאת האוטובוסים, יורד מהבית בדיוק בזמן ויודע בדיוק די רב מתי אגיע - תענוג אמיתי. - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה קטנה - בטכנולוגיה של היום, אפשר לממש גם את הצעתו של דמיטרי למעלה. אפילו בפחות תקציב מההצעה שלך, אבל זה לא באמת מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדור "מכתבים למערכת" שבעיתון "העיר" של יום ו' האחרון (13 ביולי) מגלה דובר דן, איציק כגן, שחברת דן נמצאת כעת בפיילוט לשירות חדש בשיתוף עם סלקום ועם חברה שלישית ששכחתי את שמה. הוא רומז שם שהשירות יתן מידע על אוטובוסים בזמן אמת, וטוען שאין בעולם אח ורע לשירות כה חדשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו נותר רק לחכות ולראות את המערכת בפעולה. בקושי הספקתי להגות רעיון - והפיילוט כבר מוכן :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני עכשיו בפקק באילון נניח לכיוון דרום .לאן לכל הרוחות אני יכול לברוח,הרי ניסיתי מאות פעמים דרכי מילוט או שמועות שאם אני אסע מכאן אני חותך את הפקק וכו' וכו'.שום מידע לא יעזור לי כי כל גוש דן מפוצץ ברכבים ןמספרם עוד יגדל ואני יאכל את הפקק.כמובן יש כאלה שגרים במקומות כאלו שיש כמה דרכים אליהם אבל הם כבר יודעים (ממוצע ניסיוני)מהיא הדרך המהירה.בקשר לנושא הראשון,היתה תקופה שכל מיני הודעות נשלחו לי לטלפון על כל מיני דברים אחרי שדיברתי עם הספק אמרו לי שהיתה פריצה למאגרי המידע וזה יתוקן בלה בלה בלה.אם אני ארצה לאכול לא חסרים מקומות,בגדים אני יודע איפה,בילוי -יש חברים מנסים מקומות וכו',.לסיכום אני (ואולי אני מייצג עוד כמה שחושבים כמוני)על אף פלא הטכנולוגיה הזה ,לא רוצה בו,ולא רוצה שעין מלמעלה תתבונן בי ותדע היכן אני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |