|
||||
|
||||
מי שמשתמש בנתונים באופן סלקטיבי הוא כותב ניר העמדה. כשנוח לו הוא מתייחס לשייכות האדמות *כקולקטיב*, וכשזה לא נוח הוא מתייחס אליהן כפרטים. כך למשל כשהוא מדבר על שטחים שהיו שייכים לערבים כקולקטיב על פי חוקי המנדט והתורכי, וזאת למרות שהיו ריקים מתושבים. מאז הייתה מלחמה, שכתוצאה ממנה הם איבדו את השטחים האלה, ומאז הן לא שייכים לערבים ולא שייכים ליהודים, אלא למדינה. עכשיו, כמו שאומרים: let's cut the boolshit אתה ניסית לטעון ש%18 מהאוכלוסיה נהנה מ%2.5 מהשטח. זו שטות. מה שצריך לבדוק הוא: 1. כמה דונם *גרים* יהודים, וכמה דונם *גרים* ערבים. כביש ואדי ערה או קנין "אמצע הדרך" למשל, לא שייך ליהודים יותר מאשר לערבים. 2. עניין מקומות העבודה צריך להיבדק בנפרד, ולבדוק כמה עובדים איפה. ולא רק איזורי התעשיה אלא גם קריות המדע, ובנייני המשרדים. ב"מגדל שלום" בת"א עובדים אלפי אנשים (רובם יהודים, אולי) תוך שהם משתמשים במעט מאוד שטח. במקום בו אני עובד עובדים גם ערבים. גם אני וגם הם נהנים מהשטח. (אל תחזור שוב על העובדה שרוב הערבים עובדים בשטחים "יהודיים", כבר התייחסתי לכך קודם. אתה הבנת מה שרצית) |
|
||||
|
||||
אכן, הבה נחתוך בצואת הפרים (למרות שלא ברור לי בדיוק איזה זן חיה הוא bool). יש לך קושי בסיסי בהבנת המהות של שייכות בקרקע: זה דבר משני, מבחינה כלכלית, אם גם ערבים וגם יהודים מסתובבים בקניון "אמצע הדרך" או "לב השרון". מה שחשוב הוא שהרווחים מהפעלת קניונים אלו הולכים לבעלי הקניון, שהם גם חוכרי הקרקע, שהם גם כמובן יהודים. אותו דבר נכון גם לגבי מקום העבודה שלך ושלי. תמוה מאוד להגיד שהעובדה כי ברשות הציבור הערבי (דרך נציגיו במועצות המקומיות) יש רק 2.5% מקרקע המדינה היא חסרת משמעות, ואני לא ממש מבין מה הביא אותך למסקנה הזו - אלא אם כן זו התיאוריה המוזרה שלך שהיכולת להסתובב על חלקת אדמה שווה לבעלות עליה. אגב, מבחינת מגורי ערבים בקרקע ציבורית יהודית, המספרים הם קטנים למדי. אחד הגורמים הוא אפליה (כפי שעלתה במקרה קעאדן נגד הישוב קציר), והשני הוא במהותו כלכלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |