|
||||
|
||||
דומני כי כוונתו של אסף הייתה לא לשירותים לצד שלישי, אלא ללקוח הסלולרי עצמו. כלומר, לא שבעל הסטקייה יוכל לבקש לשלוח הודעה לכל מי שבסביבתו, אלא (שירות שקיים כבר היום, למעשה, בצורה זו או אחרת) שבעל הסלולרי יבקש ממפעילי השירות לספר לו איפה יש סטקייה קרובה. אזי, ישלפו מפעילי השירות ממאגרי ספק הסלולרי את המידע הרלוונטי על מיקומו של הלקוח, ויודיעו לו על סטקיות קרובות. היכן כאן הפגיעה בפרטיות? מה ההבדל בין שירות כזה לבין שירות שבו תוכל לחייג למודיעין, להגיד להם "אני באלנבי פינת ז'בוטינסקי, איפה יש כאן טלפון ציבורי בסביבה"? רק שעכשיו, אתה אפילו לא צריך לדעת איפה אתה - אתה מבקש מספקי השירות לגלות בעצמם. |
|
||||
|
||||
נאמר במפורש: "בהסכם זה יוגדר שהחברה הרוכשת את זכות הגישה למידע רשאית להשתמש במידע לכל מטרה שהיא למעט מטרות פליליות או מטרות פסולות אחרות כפי שיוגדר בחוק". כמובן שהתנגדותי לגרסתך פחותה בהרבה, אך עדיין יש לחייב את מפעילי השירות לשמור על פרטיות המשתמשים (ככל האפשר בהתחשב באופי השירות). ולא, *אלו* ימכרו את המידע (הנחות, אמנם) לבעל הסטקייה. |
|
||||
|
||||
בואו נתחיל בי (ה מקום להתחיל בו, דעו לכם). איפה אני? כל המוצא (או המוצאת...) יקבל - - |
|
||||
|
||||
זו שאלה פילוסופית עמוקה. היכן האדם נמצא בחייו? ולאן הוא הולך? וזו היתה מנת הפילוסופיה בגרוש היומית שלכם, עוד שירות של פלאסלאורנג'דהפון. |
|
||||
|
||||
ורק מוישלה עם האורנג'דה! (סתם קישור מקרי, אל תקחו ברצינות) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |