בתשובה להמסביר לצרכן, 19/01/05 6:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המודל של שכ"ג לא מניח את המבוקש, אלא מבקש את המונח. שכ"ג אומר: גם אם אתה מניח עולם לא פיזיקלי, אני טוען שאינך מסוגל לתת תוכן לטענת הבחירה החופשית. שכ"ג הסביר למה הוא מתכוון, ומאז הוא מחכה בסבלנות שמישהו יצליח לתת תוכן כזה (אבל חושב שבאמת אף אחד לא יצליח). כמו כן שכ"ג משחק משבת לשבת, והוא שמח שהבקיע אבל הכי חשוב זה שהגבוצה ניצחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, צריך לעשות סדר כי זה מבלבל. אני אנסה: - את השאלה הפיזיקלית שמנו בצד ואנחנו רק בעולם של "התבונה הטהורה" - לוגיקה/מתמטיקה. - שכ"ג מבקש הגדרה של "הרצון החופשי שלי", שהוא תכונה של "עצמי". - כדי להגדיר "תכונה של עצמי" אני צריך להגדיר את "עצמי" (למשל, כדי להגדיר תכונה של משולש, כמו סכום זויותיו, אני חייב להגדיר משולש) - את "עצמי" אני לא יכול להגדיר בלי להשען על משהו מחוץ לי (כמו שאי אפשר להגדיר משולש על סמך שיטחו) - אין לי על מה להשען כי ה"תבונה הטהורה", שלתחומה אני מוגבל, היא בתוך "עצמי". לכן אני מסכים עם שכ"ג - שבאמת אף אחד לא יצליח. אגב, איזה גבוצה ניצחה? לא ראיתי את המשחק. שבת אצלי זה יום גביסה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |