|
למרות שאני בהחלט מסכים עם ניר באבחנתו המקורית, לדעתי אין חוסר ההשקעה המוסיקלית בשירה ענין של חולשה ישראלית, אלא פשוט, כמו תמיד, פיגור אחרי האופנות העולמיות. הרי בתחילת העשור, מאז שנירוונה פרצה את הדרך-לא-דרך הזו, עולם המוסיקה הוצף במוסיקאים חסרי ידע ויכולת, עד שלבסוף האופנה דעכה והלכה לה. כמעט עשר שנים לאחר מכן, ישראל מדביקה את הפער בעזרתה האדיבה של קרח תשע. אביב גפן נכנס בקטגוריה שונה לפי דעתי, של אמן בעל כישרון שרצה לקבל, בנוסף להערכה מקצועית על כתיבתו המצוינת, גם מכתבי אהבה מילדות בנות שתיים עשרה. נו טוב. ובנוגע לסוגית הסאונד המביך של המוסיקה הישראלית - בעתיד עוד נראה את שגשוג הסאונדמנים הוירטואוזים שיוציאו יצירות סאונד מופתיות דוגמת ''ארה'', כפי שהאופנה הזו משתלטת על העולם שבחוץ. ואגב, ניר, עד כמה שאני ראיתי בזמן האחרון (ובלי שום כוונה להכליל), גם בקטגורית הנגינה המוסיקה הישראלית הצעירה לא חזקה במיוחד, מלבד כמובן האמנים אשר כספם בידם להעסיק את סינגולדה וחבריו. למרות שאני אשמח, כמובן, לשמוע שאני טועה בנושא זה.
|
|