בתשובה לברקת לא פה, 18/01/05 10:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היצע העבודות כקופאיות נמוך, לא בגלל איזשהו כשל בייבוא חייזרים, אלא מכיון שזו עבודה נוחה יחסית לעבודות האחרות הקיימות בשוק, כמו בניין, סיעוד, מכירות, חקלאות. ברור שיש הרבה אנשים שמעדיפים עבודה כקופאי ולא ליד מכונת ריתוך. לכן השכר של הקופאיות נמוך ואפשר לדרוש מהן לעמוד 8 שעות. אם גם ידרשו מהן לעמוד בקור בלי מעילים (וגם זה עלול לעלות בדעתו של איזשהו איש שיווק זריז) ייתכן שהן תעדפנה בכל זאת לעבוד בבניין. כל אדם צריך לחיות עם המוסר שלו והמצפון הפנימי שלו. אם החברה תחשוב שעמידת קופאיות אינה מעשה ראוי היא צריכה להוקיע זאת על ידי החרמת מקומות כאלו או על ידי סירוב הקופאיות לעבוד במקומות אלו. משלא נעשו דברים אלו, את מסיקה שיש כשל ועלייך לאוץ לרוץ לשלוף את אגרוף הכפייה שלך מהכיס ולהתחיל לחבוט. ייתכן שיש חבר כנסת דתי שכאשר הוא רואה כשל הרבה יותר חמור, כמו אנשים שמעדיפים לאכול בשר חזיר במקום גלידה, כי זה יותר זול / יותר טעים / שניהם, הוא מסיק שהיד הנעלמה לא עובדת ואץ רץ להוציא את אגרוף הכפייה מהכיס כדי למנוע את האסון. שניכם צריכים להבין - בכפייה לא תבנו כלום. תתחילו לשכנע. הערה: אם יש משהו לא ברור בדברי אשמח להסביר. איני עורך את דברי ולכן הם יוצאים לעיתים מלאי שגיאים, לא ברורים ומחוספסים. עם הקוראים הסליחה והבקשה לדרוש הבהרות. תודה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אווזה פותה, חיוך - "טיטינה, לקוח-שמחי-נא!" מעוות זוית שפתה, חיישן - "שביעות-רצון-לקוח", נעוץ, חורט, שורט, עמוק בגרגרתה, עמדה אל קופתה ולביתה עשתה. הגיע לקוח, ונוירוני טיטינה מעשה רוטינה - "טיטינה, אדיבות-געגעי-נא!: כרטיס לייף סטייל - יש? ומה עוד תבקש? - את כבד טיטינה מדיום רייר, על אש? - יש!" האמנם היא כה פותה האינג'ניירית, זו טיטינה, שאת נפשה ושתי בנות נשאה ממוסקבה, עיר ואם - ארצה פלשתינה? הגה לקוח עמוקות: "כבד טיטינה זה בסוף, במחילה, ואז נבדוק אם כה טעים הוא, לתהילה, אך קודם כל גליני נא, טיטינה - ישבנך, הכבר עינגו מגע כסא בערב סתיו נאה כזה, באל-דוראדו-פלשתינה?" "כסא? מה זה?", רעד אז קול טיטינה - "עברית שלי לא טוף: מתי אולפן בפלשתינה, אני לחטוף 'פידמיה של אנגינה, אולי היה שם קצת צפדינה, אולי להיות גם סקרלטינה - לא מבינה גדול, טיטינה, פרימיטיבסקית - הן תבינה." וצחוק לקוח אז הרעים עד כי קירות הכלבו עצבנית זעים נעים - "אחחח! אינסטיקטים כה בריאים לה, לזו הרינ-טינ-טינה שזה כשבע עשרה שעות כבר לא השתינה הפרנסה לשמור, חפצה האווזינה! הסכיתי ושמעי נא, לא לקוח, לא דובים ולא בלון - שפיון אני מטעם אל עליון - כן, שליח הבוסססס אני, טיטינה!! ואל נא תרעדי נא, את המבחן עברת, בעבודה נשארת, ואנו כאן מהפכנים ותיכף נקמבן כאן שוקחופשינא ועקב תחרות עם כלבו שממול, שדרוג כאן תעברי נא. מהיום, הסכיתי ושמעי נא - עבור לקוח שמרני תהיי ל"קופאית-עמדי-נא", בשביל לקוח אנרגטי - היי ל"קופאית-רקדי-נא" ללקוח החרמן, מבצע, רק במזומן: "קופאית-ישבן-חשפי-נא" ולחרמן שאין לו זמן: "קופאית-בואי-שבי-נא, ישבן-חשפי-נא ועניינים-מיד-סדרי-נא!" אה, זה לא לפי כבודה של הגרפינה הטיטינה? - יפה, שלום, התכבדי נא ועבודה בשוק של אבטלה קשה חפשי נא. אנחנו כאן לא נישא עוד כפיית חוקי הממשלתינה הן - "תחרות אין-גבול על לב לקוח!" בעולם חדש על דגל כאן חרטנו - לתפארת שוקחופשינא |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |