|
||||
|
||||
אני מסכים; כל דיון, על כל נושא שהוא, הוא עניין של הגדרה ושימוש בשפה. אבל אם שואלים מה ההגדרה שנכונה לדיון הזה, לדעתי שלי נכונה. לגבי מרכז הבקרה, אם תתעקש, מה שהולך זה ככה: שומר א': שודדים את הבנק בעפולה! שומר ב': איך אתה יודע? שומר א': הנה, יש הודעה כאן על המסך. |
|
||||
|
||||
זו אינו שיח בקרה אפיני. מקבילה (עתידנית קמעא, לכן אופיינית עוד פחות) -- א: כואב לי ברגל ב': איך אתה יודע? א: אני רואה בצג ה-MRI שהופרש אדרנלין בהיפושממפוס שלי אם תרצה, הסבר למה הגדרתך עדיפה (השימוש וההגדרה שלי – הטובים ביותר, להזכירך) |
|
||||
|
||||
זאת בדיוק הנקודה שלי: הדיאלוג הפנימי שלנו אינו דומה לדיאלוג העתידני שאתה מתאר. ההרגשה שלנו היא שכואב לי ברגל כי האזעקה מצלצלת ברגל. אגב, ב MRI לא תראה הפרשת אדרנלין אלא את הפעילות המוחית שההפרשה הזאת הגבירה, אבל זה סתם ניטפוק. |
|
||||
|
||||
אתה מקצין (כאן ובמאמר) את השימוש בשפה לפי האדאולוגיה שלך. יהיה לך יותר קשה לשכנע דובר סביר שלם שלא כואב לו ברגל מאשר לשכנע דובר סביר קטוע (שסובל פי אלף). שים לב אני מדבר על כאב ברגל. השפה מדברת על כל מיני סוגים של דברים. אם אתה מצמצם את זוית הראיה, הוצאת מכלל השיח רצון, אהבה, כאב ברגל והחלפת אותם בקורלטים הפיזולוגיים שלהם. |
|
||||
|
||||
ההקבלה שלך אינה נכונה. בדוגמא שלנו, "כואב"="נורה מהבהבת" ואילו "פריצה לבנק"="הרגל נפגעה". אם אתה בוחר להגדיר "כואב ברגל" בתור "העצבים ברגל מאותתים למוח" זה קביל, אולם זו הגדרה גרועה כי היא אינה מכסה כאבי פאנטום למרות שבמוח חשים אותם בדיוק כמו כאבים "רגילים". אם אתה בוחר להגדיר כאב בתור "נגרם נזק לרגל" אז בכלל ההגדרה לא שווה כלום, כי אז, בנוסף לבעיית כאבי הפאנטום, יש גם את השאלה מה קורה כשנגרם נזק לרגל כשהיא מורדמת - כלומר, למרות שנגרם נזק המוח לא חש כאב - הנורה לא מהבהבת. |
|
||||
|
||||
הנקודה בדוגמא: מציאות לוח הבקרה בשיח הבקרים מובלעת, כמו זה של המוח בשיח הכאב. כאב ברגל: מכלול ההתרחשות והחוויה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |