|
||||
|
||||
"האם מישהו יודע על מישהו מוכר מהממסד האקדמי-כלכלי שניסה ברצינות להתמודד/להפריך את התאוריה המוצגת בספר מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום? או שההדחקה עובדת גם כאן?" אתה מניח כאן שהתיאוריה של נ"ב רצינית וראויה להתייחסות ומייד עובר לרעיון הפרנואידי שהכינות עמך מראש – שההתעלמות מקורה בהדחקה. הטענות של נ"ב רחוקות מלהיות מקוריות, הן פשוט מנוסחות בצורה שהיא באחת מעורפלת להפליא ומאידך פרובוקטיבית עד להרתיע. שני המאפיינים הללו פועלים יד ביד: האמירות הסנסציוניות והלא מבוססות נאמרות באופן כה נחרץ וחד משמעי, עד שאדם מן היישוב מתחיל לפקפק אם אכן הבין את הדברים כהלכה, או שמא מאחרי הדברים נמצא רעיון עמוק ונשגב שבינת אדם רגיל לא תשיגו. לא לחינם דרשו הכותבים תגובה רק ממי שקרא את האפילוג וממי שקרא את האפילוג לקרוא גם את הספר. קריאה פשוטה של בדל המאמר הנמצא כאן מעוררת גיחוך גם בחוגי האינטליגנציה החתרנית בלול. קריאה באפילוג ואחר כך בספר, בלי להרתע מ"אמצעי ההפחדה" מעלה שמדובר בלא יותר מפיתוח אינפנטילי של רעיון "משחק סכום אפס" ו"אדם לאדם זאב" ברוטב אלף הפרנואידים. לא לחינם אף חוקר רציני אינו מגיב לזה. הסיבה היא אותה תופעה שמתגלה מול כל כותב כאן שניסה להתייחס לרעיונות ברצינות: הצמד הקפיד להשיב רק לנקודות הזניחות ולא לגעת בליבה התיאורית של הדברים. זה כי אין ליבה כזו. גורנישט. נאדה. לא כלום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |