|
אם אני מוצא את המכשיר המקולקל אני בד"כ מתעלם ובמקרים מסוימים, אם למשל המכשיר שימושי עבורי ביומיום, פונה לבת זוגי שתחיה ושואל אותה מה לעשות. אנחנו מחכים, מדי פעם מדברים על זה, בשלב כלשהו, שכבר נמאס, מנסים לבדוק יחד מה הבעיה. כאשר אנחנו בטוחים באופן סופי ומוחלט שכל הכבלים מחוברים למקומות הנכונים ושהשקע בחשמל אנחנו פונים להורים. ההורים מפנים אותנו בד"כ לבעל מקצוע- מה שיכולנו לעשות כבר בעצמנו. הפניה להורים נובעת מתוך התקוה, הקלושה והעמומה, שהם יממנו את התיקון. אם לא מדובר במחשב- אח של בת זוגתי עובד בהי-טק- אנחנו נאלצים, בשלב כלשהו, לנקוט באחד מן הצעדים הבאים: 1. לבדוק שוב מדי פעם, אולי המכשיר תיקן את עצמו, אולי הוא היה צריך לנוח קצת, אולי רק במקרה הוא לא פעל. 2. לוותר על התיקון ולדבר על כך שאנחנו צריכים לחסוך בשביל התיקון. 3. לבדוק אם יש למישהו מבני המשפחה, או אולי לחברים, מכשיר מיותר.
|
|