בתשובה לממי לביא, 27/02/00 10:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוטב לא לדעת דבר מאשר לדעת מעט ולחשוב שאתה יודע הכל. החשיפה שאתה מהלל של הנוער הדתי לסוגיות מוסר היא מוגבלת ומרוסנת. היא עוסקת אך ורק במוסר היהודי, ואינה מעמתת אותו עם תורות פילוסופיות אחרות. היא מניחה שהקביעה המוסרית של הדת היהודית היא בהכרח נכונה, ואין אפשרות אחרת בלתה. חינוך מוסרי שכזה, קל לראות כיצד הוא מביא לעיוותים מוסריים נפוצים כמו גזענות, שנאת זרים, פאשיזם ועוד רעות חולות שאני אישית נתקלתי בהן לרוב בקרב דתיים שפגשתי במהלך שרותי הצבאי. אשמח אם תודיע לי שאני טועה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בנקודה זו בא לידי ביטוי אחד ההבדלים היותר בולטים בין החינוך הדתי-יהודי לחינוך ה"רגיל", קרי - הממלכתי. מהו בעצם "חינוך"? חינוך הוא העברת ערכים מהמחנך למחונך. העברת ערכים בהכרח כפופה לראיה הערכית של המחנך. גם כאשר מחנכים לפתיחות ושוויון - ערכים אלה כפופים לנקודת מבטו של המחנך, וכך הם עוברים למחונך. לדוגמה, יש כאלה שיפרשו שוויון בין המינים כזכותה של האישה לשבת על כס הדיינים בבית הדין הרבניים, ויש כאלה שיפרשוהו בהארכת השירות הצבאי של הבנות ל- 3 שנים. הכל לפי נקודת המבט של המחנך. לימוד, לעומת זאת, הוא העברת עובדות ענייניות. להגיד שקולומבוס גילה את אמריקה ב- 1492 זה ללמד, ולא לחנך. ברגע שאנו באים להעביר תורת מוסר כלשהי, ואין זה משנה אם זו היהדות, הבודהיזם או תורת זרטוסטרא, ואנו שואפים לגרום לכך שלימוד זה ישפיע על הלומדים - הפכנו למחנכים. משום כך, ודאי שהתלמידים היהודיים לומדים את תורת המוסר היהודית, זו תורת המוסר שנראית לנכון למחנכיהם. בנוסף, איני מכיר דת או תורה פילוסופית אחרת שהוכיחה את עצמה יותר מבחינה מוסרית. האם מסעי הצלב היו מוסריים? או אולי הג'יהאד הוא מוסרי? באשר לטענתך אודות שנאת זרים, פאשיזם וגזענות - איני מכיר את המקרים עליהם דיברת, אולם דעות שונות יש בכל מקום. תהיה זו היתממות וטעות להציג את הציבור הדתי לאומי כמיקשה אידיאולוגית אחת, כמו שלא ניתן להציג את הציבור החילוני והחרדי בצורה זו. יש דעות שניתן להסכים עליהם, ויש כאלה שקשה יותר להסכים עמהם. לדוגמה: פתיחות היא אחת מאבני היסוד של התרבות החילונית. גם לדעתי זהו ערך יפה וחשוב. אולם עד כמה ערך זה אכן מיושם בשטח? האם קיימת בציבור החילוני פתיחות כלפי החרדים, או שהם מצטיירים כגוש שחור ואפל המאיים על אושיות הדמוקרטיה הישראלית? הרי כל מי שמכיר קצת את החרדים יודע שאין זה כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אנחנו כבר נכנסים לסוגיה של מטרתם של בתי הספר. יש לי חבר שלומד פילוסופיה באוניברסיטה. הוא לומד כיום (או שלמד עד לא מזמן) סוגיות של תורת המוסר. האם בהכרח כל מה שלמד היה "חינוך" או "לימוד"? הוא למד כמה תורות שהוצעו במהלך המאות ע"י מספר הוגים. מדבריך משתמע שאתה מניח שלתלמידים עצמם אין זכות לברור בין התורות הקיימות ולהחליט עבור עצמם. החינוך שאתה מדבר עליו הוא בעצם כפייה. לימוד תורה בלי ביקורת מקרא מודרנית הוא זהה לכך - לימוד כפוי מבלי לאפשר לתלמיד בחירה בין אופציות קיימות. תאמר,בוודאי, שאותו הדבר נכון גם לגבי לימוד האבולוציה, למשל, בבתי ספר יסודיים. אבל לתלמידים בבתי הספר היסודיים מוצגות עובדות מוכחות, ומוצגות תאוריות. איש אינו מכחיש שמדובר בתאוריות. בגלל זה קוראים להן כך - תאוריות. האם בבתי הספר הדתיים מדובר בתאוריה המוסרית של התורה? אפילו ב"גישה" המוסרית של היהדות? גניכט. מדובר שם במוסר. /ה/מוסר. מהתאור שאתה עצמך סיפקת, נראה כי אפילו הרעיון שעשויה להיות תאוריה מוסרית אחרת, מוסתר מעיני התלמידים. הנה עוד משהו שחסר בתוכנית הליבה החדשה שקבעה ה"כנסת" ברוב מוחץ של ש"ס... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה לא לחנך ילדים. ילדים שואבים את מה שהם רואים בסביבתם, ומפנימים את זה לתוכם. הם מאמצים דרכי התנהגות, דרכי דיבור ויחסים בין בני אדם כפי שמשתקפים בחיי היום-יום שלהם. גם מי שמתיימר להגיד כי הוא לא מחנך, אלא פורש את כל האלטרנטיבות בפני ילדיו, עדיין מחנך אותם, בצורה כזאת או אחרת. וכעת, יש בפני המורה / מחנך שתי אפשרויות: או "ללמד" את הילדים, ולהשאיר אותם להתחנך ברחוב, במה שהם רואים בטלויזיה (ושום דבר לא ישכנע אותי כי הטלויזיה שלנו היא באמת "חינוכית"), במה שהם קוראים בעיתון ובמה שהם רואים שהחברים שלהם עושים, או לחנך אותם לפי תורת המוסר היהודית, שכבר הוכיחה את עצמה במשך אלפי שנים, ועוצבה על ידי גדולי האינטלקטואלים של זמנם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גאה בך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |