|
||||
|
||||
המזכיר קם מפני שיבה? |
|
||||
|
||||
או להדור שיבה (או שמא לעדור?) |
|
||||
|
||||
"אני הולכת", אמרה ראש-הממשלה כאילו שהיא עושה טובה, "תחזרי, תחזרי," אמר המזכיר, וקם בפני שיבה, "אני מוכן לחזור", אמר שר הבטחון בקריצה שובבה, "אל תאנסו אותי", אמרה הזקנה בתקווה, "הצבא הולך1 עלי", אמרה הקיבה, "המטכ"ל בידי", אמרה עזית הכלבה הצנחנית, וכשכשה בזנבה. ואני ישבתי במקום חשוך, ונזכרתי איך שסבא שלי אמר פעם בקול נמוך: "הו, אני זוכר זמנים שרק חרא היה לכלוך, וכל אחד קיבל את זה בזול." אז זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל. כך מדקלם יהונתן גפן, לצלילי גיטרה ומפוחית של דני ליטני ("התשובה הישראלית לבוב דילן, והשאלה הישראלית לששי קשת"), במופע שלהם מ- 1974 ששמו הוא השורה האחרונה בקטע, ויצא בדיסק. מומלץ. 1 מתברר שטעיתי עם "צועד", אבל עדיף, לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |