בתשובה להמסביר לצרכן, 11/01/05 23:02
איזה מעמדות 274620
וואו! אני ממש מתחיל להעריך את "גייטס, טרנר, בופט, לארסן, ג'ובס, טרמפ, ההוא מסטרבקס, מאמזון מדל, מGE - בעלת NBC, וולמרט ובארץ לב לבייב, דוברת, הורוביץ".

הם עושים דברים "שאנחנו כפרטים לא יכולים לעשות לבד". טרנר המציא את צ'פלין, גייטס עוסק במחקר, כתיבה, שיוון והפצה של כל מוצרי מיקרוסופט, הבעלים של וולמרט מבצע עבודה של מיליון עובדים. איך הייתי שותה את התה שלי בלעדיהם?
איזה מעמדות 274726
הערכה שלך (או שלי) לא חשובה במיוחד. בטח לא להם. הכסף שלך (ושלי) הוא מה שמעניין אותם. יש עוד אנשים שהכסף שלנו מעניין אותם - אז הם מנסים לקחת (או סתם לשדוד) אותו מאיתנו. האנשים ברשימה ההיא מסים לעשות משהו תמורת הכסף שלנו. אני מעדיף את הדרך שלהם. ואתה?

מה שניסיתי להראות ברשימה (החלקית) הזו הוא שהטענה כאילו הכח הקפיטליסטי עובר בירושה איננה נכונה. הכסף עובר בירושה אבל בדך כלל הוא מפסיק להיות הון משפיע.

סתכל על וולמרט (סתם כי אוהבים אותו כאן):
- האם מנקודת המבט של האמריקאי הממוצע, קייומה של הרשת נחשב לייתרון? - כן. אפשר למצוא שם דברים בהנחה (גם תה)

- האם וולמרט היה מקים אותה תמורת משכורת של קופאי? - לא. אם זה מה שהוא רצה, הוא היה הולך להיות קופאי.

- האם מיליון העובדים שלו יכולו לתת את אותו שירות לציבור האמריקאי, בלי וולמרט בראשם - לא. כי אז היו מיליון ואחד עובדים אבל לא הייתה רשת לעבוד בה.

הצורך לארגן מערכות גדולות ולממן אותם בהון מאורגן, מוכר גם אצל קפיטליסטים וגם אצל קומוניסטים. האלטרנטיבה לאירגון הון עלידי קפיטליסטים חמדנים היא ארגונו עלידי בירוקרטים גנבים. איזה אתה מעדיף?

יש דרך אחרת, שכולנו נאהב זה את זו ולא נהיה חמדנים וגנבים. זה עובד (במידה מסויימת) בתוך קהילות קטנות - קיבוצים למשל. אבל משום מה, בין הקבוצות הקטנות האלו יש ניגודי אינטרסים. אפשר לחכות שזה ישתנה ובנתיים לקטר שניגוד אינטרסים זה חרא דפוק.
איזה מעמדות 274730
זה לא המה, זה האיך.

אני לא מסכים שקיומה של הרשת הוא כ"כ טוב עבור האמריקאי הממוצע: האמריקאי הממוצע הוא גם הקופאית שעובדת שמה (ומנכים לה שכר אם היא מדברת, והיא הולכת לעבודה עם חיתול כי היא יודעת שהיא לא תוכל ללכת לשירותים). האמריקאי הממוצע הוא גם המוכר של החנות הקטנה בעיירה הקטנה אי שם, שנאלץ לסגור את העסק המשחתי כי המחירים שהוא קונה את הסחורה שלו הם גבוהים מהמחירים שוולמארט מוכרת אותם. האמריקאי הממוצע הוא גם התושב של אותה עיירה שהופכת לעיירת רפאים כשוולטמארט משאירה אדמה חרוכה כשהיא עוזבת את העיירה (עד כדי כך שבוומונט רוצים לחוקק חוק שיאסור על וולמארט לפתוח סניפים בתחומה).
וולטמארט לא טובה לאמריקאי הממוצע מכיוון שהיא משלמת משכורות מינימום לרוב עובדיה, ומי משלם להם את השאר - מיסי משלם המיסים ונדבות! (ביטוח לאומי, קרנות צדקה, ארגונים לא ממשלתיים וכו').
וולמארט לא טובה לאמריקאי הממוצע מכיוון שרוב עובדיה מקבלים שכר כ"כ נמוך, שכמעט לא מאפשר להם להשקיע בחזרה במשק (הם קונים ממש מעט).
וולמארט רעה לאמריקאי הממוצע מכיוון שהיא מתחמקת מתשלום מיסים ע"י משכורות עתק לבעלים ולהנהלה הבכירה, גם באופן ישיר או באופציות וכו'.
איזה מעמדות 274790
האמת? אם הטיעון הזה אני לא מסוגל להתמודד.

שים לב, אני לא שאלתי אם וולמרט זה הדבר *הכי* טוב שיכול היה לקרות לאמריקאים, אלא רק אם זה יתרון - כלומר אם יותר טוב להם עם וולמרט מאשר בלי.

אני לא יכול להתמודד עם הטיעון שלך הוא שאני לא מבין:
- למה הקופאית עובדת שם אם יותר טוב לה בלי
- למה האמריקאים קונים שם אם זה כלכך רע
- למה מישהו לא מקים רשת שמשלמת יותר טוב

בסך הכל, האמריקאים לא טמבלים (לא כולם). ואין שם שום חוק שמחייב מישהו לעבוד בוולמרט או לקנות שם. אם מישהו יכול להקים רשת שמשלמת יותר טוב ועדיין מוכרת בזול - כל העובדים יעברו לרשת החדשה ומר וולמרט יסגור את הבסטה. וזה בסדר. בטוח שיום אחד זה יקרה ואף אחד לא יבכה על וולמרט המסכן. אבל האמריקאים (ברובם) ירוויחו.

אם וולמרט עובר על חוקי המס - הוא יהיה עשיר בכלא. אפילו אל-קפונה לא יצא מזה בשלום.
איזה מעמדות 274792
דווקא כן טמבלים - תגובה 274210.
איזה מעמדות 274777
אני מסכים לטענתך שלמישהו מגיע להרוויח מכך שהתה מגיע לשולחנה של ברקת. זה הוגן לחשוב שאלו שעשו את העבודה צריכים להרוויח ממנה. יש לנו גם אינטרס תועלתני לעודד יזמות. אבל בכל זאת, אותם בעלי-ההון (יזמים או לא יזמים. לא אכפת לי) לא מבצעים את כל העבודה לבד. מי אמר שהחלוקה הנוכחית בין האנשים שמעורבים בתהליך היא החלוקה הצודקת? אפשר לחלק גם אחרת את הרווח, ועדיין להשאיר מספיק מקום ליוזמה חופשית.

האלטרנטיבה לקפיטליזם ניאו-ליברלי אינה דווקא קומוניזם. אפשר ללכת על חוקי-עבודה שייטיבו עם העובדים, על חלוקה אחרת של רווחי ההון וכדומה.
איזה מעמדות 274791
זה אחלה שאתה מסכים. בתמורה גם אני רוצה להסכים איתך ולכן (בניגוד לדיון הקודם) אני לא טוען שהחלוקה של הקפיטליסטים "צודקת". אני מסכים איתך "שאפשר ללכת על חוקי-עבודה שייטיבו עם העובדים".

זה מה שאני מחפש. שיטה עקרונית לחוקק חוקים כאלו באופן שהם לא יראו שרירותיים ויביאו למצב שכל האנשים (טוב, שיהיה רוב האנשים) מרוצים.

ראה,
"עבודה לפי הצרכים - צריכה לפי היכולת" זה עיקרון שיטתי. אתה יכול להסכים לו או לא. אבל הוא כללי ולא שרירותי.
גם "קביעת מחירים לפי הצע וביקוש" זה עיקרון שיטתי. אתה יכול להיות בעד או נגד, אבל הוא כללי ומונומק.

המשפט "חוקים שייטיבו עם העובדים" איננו עיקרון. כדי ליישם אותו אתה ואני צריכים להחליט על כמה. נגיד "10% תוספת לכל העובדים". זה שרירותי. בעיני זה טוב אבל עמיר פרץ יתנגד ולא יהיה לנו נימוק להשתיק אותו אם הוא ידרוש 12% תוספת. וכך עם כל מספר שנעלה - זה יהיה שרירותי ומישהו ירגיש שזה לא פיר.

לכן אני מחפש איזה עיקרון. אם זה לא השניים הנ"ל הייתי רוצה למצוא איזה נוסח כללי אחר שלא יהיה שרירותי ואפשר יהיה לנמק אותו. אם יש כזה, אפשר לבחון אותו.
אם אין - אפשר רק לקטר.
איזה מעמדות 274914
אין לי להציע לך עיקרון שנובע מתוך הרציונאליות עצמה לחלוקת הטובין החברתיים. לדעתי, אפשר לפסול את הקצוות מהטעמים שציינו. מעבר לכך, אפשר להביא נימוקים טובים לעקונות חלוקה שונים. אבל אף נימוק לא יכול להיות נימוק מכריע לוגית. אז אם אנחנו לא משכנעים אחד את השני, נשארת לנו ההכרעה הדמוקרטית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים