|
||||
|
||||
למה שלא יישמרו? כשמחיר המכוניות עולה ב40%, היבואן סופג את העלייה או מעלה בהתאם את מחיר המוצר המיובא? הלו, הוא רק מייבא, ועושה את עבודת הייבוא עבור אחוז רווח מסוים. היבואן יכול אולי לספוג חלק מהעלייה במחיר (כאשר מדובר על תנודות קטנות ולא על קפיצות של פי שלוש במחיר), אבל אני מניח שזה תלוי מאוד בכוח התמחור שלו. אין דין יבואן קטן של מוצרי קוסמטיקה כדין הקבוצות הגדולות העוסקות בנפט. |
|
||||
|
||||
אולי אני לא מבין משהו אבל באופן עקרוני היבואן לא מייבא עבור אחוז רווח אלא עבור רווח מוחלט. |
|
||||
|
||||
בעיקרון, יש גם וגם. זה תלוי בעיקר בסוג ה"שחקנים" עליהם אנחנו מדברים. ספציפית, ההגיון של אחוזי רווח איננו שרירותי, ונראה לי כאילו הוא נובע ממה שהמחברים מכנים "מוסד הרווח" בכללותו, ולמען האמת אף מהגדרת ההון (כאובייקט ניתן לכימות אשר צומח לא באופן מוחלט, אלא ביחס ישר לכמות). ההגיון הזה מתקבל על הדעת גם אם לא מתייחסים להנחת היסוד של המחברים בקשר לרווח יחסי. אם אתה מייבא סוג מסויים של ברגים ויש לך חנות ברחוב המסגר, אז יש הגיון ברווח מוחלט. מה איכפת לך אחוזים? אתה רוצה לסגור את החודש ולהביא הביתה משכורת. בקורפורציה יש בעלי מניות, והם משקיעים כסף. הקורפורציה לוקחת אשראי ומשלמת עליו ריבית. לא מוחלטת - באחוזים. אם ההשקעה הדרושה קופצת פי שניים (למשל בשל קפיצה בעלויות) אז הפירמה צריכה לגייס את הסכום הזה מאי אילו מקורות. כאשר מדברים על תאגידים ושחקנים "גדולים" בכלכלה (ולא אני, שבמקרה הנני עוסק מורשה), המושג השגור הוא ROI - "return on investment". פירמה לא מעוניינת להשקיע מאה מליון דולר על מנת לקבל רווח "אבסולוטי" של חמישים שקלים על מסטיק בזוקה שמחירו קפץ פלאים. כל אפיק השקעה נמדד כנגד אפיקי השקעה אחרים, ובפרט כנגד אפיקי ההשקעה הפשוטים וחסרי הסיכון - למשל, בנק. המחברים מלכתחילה מגבילים את הדיון למה שהם מכנים (על פי קריטריונים סטטיסטיים שהם מגדירים במדויק) "גרעין הכלכלה הגדולה". אלו חברות מובילות שוק, ובמקרה של תאגידי נפט מדובר בשוק אוליגופולי. אתה לא עוסק במחזור מכירות של מאות מליארדי דולרים (אקסון-מובייל) עבור רווח אבסולוטי שמביא לך משכורת הביתה. מה שכן, הייתי שמח אם המחברים היו מבהירים את מנגנון התמחור של מוצרי נפט, וכיצד זה מתרחש במציאות. הרי המחירים נקבעים ב"שוק חופשי", לא? (עד כמה שאני יודע ממילא רוב הטרנזקציות הן של מוצרי נפט עתידיים, ה "Futures"). |
|
||||
|
||||
We appreciate that some readers prefer hard and fast answers. We cannot give them. For those willing to put in some effort, the following links should be helpful.
For the pricing “mechanism” of oil you can start from the following links (and from there elsewhere on the internet): http://en.wikipedia.org/wiki/Crude_oil (under pricing) http://tonto.eia.doe.gov/ask/crude_types1.html For the best history/analysis of the oil market, see: Blair, John M. (1976). The Control of Oil. New York: Vintage Books. For an explanation of how the so-called “free market price” of oil is in fact a “political price” and indeed a measure of power, read Ch. 6 in our Hebrew book “From War Profits to Peace Dividends". (http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000005/). For earlier detailed analyses in English, see our papers: “The Political Economy of Armament and Oil – A Series of Four Articles” (1989), particularly the 3rd and 4th papers http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000136/ “Bringing Capital Accumulation Back In: The Weapondollar-Petrodollar Coalition – Military Contractors, Oil Companies and Middle-East "Energy Conflicts" (1995). http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000013/ “Putting the State In Its Place: US Foreign Policy and Differential Accumulation in Middle-East "Energy Conflicts" (1996) http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000011/ |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |