|
||||
|
||||
אני בהחלט מבסס את הרעיון על האקסיומה בדבר היות בני האדם קבוצה ברורה ומוגדרת. אני לא ראה בזה בעיה, בדיוק כמו שאני לא רואה בעיה בזינוק ההתחלתי והבלתי רציונלי שאני עושה בבוחרי להניח שהרציונליות היא הגישה הנכונה והטובה. זו בחירה מוסרית טבעית שאינני רואה טעם או עניין לנמק ומאחר שאנחנו מסכימים ממילא עליה, אפשר לנהל את הדיון על אותן נקודות בהן אנחנו לא מסכימים. |
|
||||
|
||||
אני מעדיף דווקא לנהל דיון על נקודה שאני אישית יכול לקבל, אבל תוהה האם יש לה ביסוס יותר חזק מאשר קביעה שרירותית, כי בדיון על דברים שעליהם אנחנו בכלל לא מסכימים לא נגיע לכלום. לכן אני סקרן לדעת האם הקביעה שלך כי "בני האדם הם קבוצה ברורה ומוגדרת" היא שרירותית לגמרי או שיש משהו מאחוריה. אמרת שהם קבוצה "מוגדרת" - מהי, אם כן, ההגדרה? אם מחר בבוקר יתחילו הכלבים לדבר וידרשו להיות חברים במפלגה הקומוניסטית (קראת את "לב כלב"?) האם נוכל להגיד להם "אתם לא בני אדם, רוצו רוצו לתאילנדים", או שמא נצטרך להתחשב בהם שכן הם מסוגלים לתקשר איתנו ולפעול על פי כללי החברה שלנו? |
|
||||
|
||||
מנקודת מבטי, ההגדרה בהחלט נוגעת ליכולת השכלית/תקשורתית של בני האדם, אילו התחילו הכלבים לדבר ולהבין כבני אדם (לא קראתי) אזי בהחלט הייתי סבור שיש לכלול אותם בתוך הקבוצה של "בני החברה". |
|
||||
|
||||
מה דעתך על פרימאטים שמתקשרים בשפת הסימנים? מחשב שיעבור את מבחן טיורינג? (כן, אפשר לגרור את זה ל"בעיית קצה". לא, זה לא נראה לי מעניין. רק מראה שהגבולות הם מעורפלים) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |