|
ההתעקשות של אנשים לגור בפריפריה, מחוץ לעיר-הבועה הגדולה, היא מעשה איוולת בעולם קפיטליסטי כמו שלנו, שלא לומר: מעשה חסר אחריות, שיש לשפוט אותו בבית הדין הביבי-פורזי באותה חומרה ששופטים בה את תושבי עיירות הפיתוח (הללו אף אינם ראויים לתואר "אנשי פריפריה" שכן בחרו לגור מחוץ לפלנטה) המביאים ילד אחד יותר מכפי יכולתם הכלכלית הנתונה והצפויה, ואף את המובטלים. רק אנשים כשרי אריסון, שביכולתם להרשות לעצמם חללית פרטית שתביא אותם לכל מקום, רשאים לתת לעצמם את הלוקסוס הזה של מגורים מחוץ לעיר הראשית, השפויה והתרבותית היחידה של ישראל ואף אינם צריכים להכיר את רחובותיה. על השאר לבחור אם לגור במקום הנכון ואם אין ביכותם לעשות זאת, שיואילו בטובם להתנדף או שהתכנית הכלכלית הבאה תטפל גם בהם.
|
|